27 בינואר 2018

מחלת הפנסיה והתרופה



הסדרי הפנסיה (החדשה) שבה מבוטחים כל הצעירים עד גיל 40 וכמו כן חלק נכבד  מבני 40 פלוס, גרועים בהרבה מהסדרי הפנסיה של הוותיקים המבוטחים בפנסיה תקציבית ובקרן פנסיה ותיקה. על מצב העניינים הזה אין ויכוח בין מביני פנסיה. 


לא רק שהמצב גרוע אלא שיש סיכוי שהוא יהיה גרוע עוד יותר. שלושה גורמים עיקריים מאיימים על  הסדר הפנסיה החדשה.
הראשון, הארכת תוחלת החיים משמעה שאת הפנסיה שצוברים עד גיל הפרישה יש לחלק על פני יותר שנות חיים וצריכה. כלומר התשלום החודשי יהיה קטן מהמצופה. השני, הריבית הנמוכה מבטיחה תשואה קטנה יותר לאותו חלק מהפנסיה המושקע באגרות חוב "סחירות". אלה אגרות חוב שנסחרות בבורסה בתשואה משתנה בהתאם לתנאי השוק בעוד שאגרות החוב ה"לא סחירות" – מיעוט בתיק הפנסיה – נהנות מתשואה מבוטחת. שוב, המשמעות היא שהפנסיה תהיה קטנה מהמצופה.
השלישי, שיעור החיסכון לפנסיה – 18.5% - אינו מספיק לרמת החיים שלה מצפה הפורש מעבודה הנאמדת ב – 70% מהשכר האחרון. 
היועצים הפיננסים המרובים במקומותינו ממליצים להגדיל את החיסכון לגיל פרישה. משרד האוצר גם מעודד חסכון בקופות גמל מיוחדות המאפשרות למשוך חלק מהכסף אף לפני גיל פרישה. 

לחסוך או לעבוד?

הנה הדילמה: את/ה בן/בת 35 ובידך האפשרות לחסוך עוד 1% מההכנסה כדי לשפר את מצב הפנסיה שלך. נניח שבמקביל מוצעת לך האפשרות לעבוד עוד 6 חודשים. מה עדיף? 
באופן מעשי כל אחד המתקרב לגיל פרישה אמור להתלבט בשאלה דומה. האם לקחת את קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי מיד עם הפרישה או לדחות את קבלת הקיצבה ובתמורה לקבל קיצבה מוגדלת כעבור כמה שנים. 

ארבעה חוקרים חברו לבדוק את העניין הזה בהסדרים הפנסיוניים הקיימים בארצות הברית. הממצא שלהם מפתיע בעוצמתו. גם למי שיש עוד 30 שנות עבודה עד לפרישה, עדיף לא לחסוך את האחוז הנוסף אלא לעבוד 6 חודשים נוספים. קל וחומר לכל מי שיש לו פחות מ – 30 שנות עבודה לפני שיגיע לגיל פרישה. 

נתניהו, גמליאל ושות'

אם החשבון כל כך חד משמעי מדוע בכל זאת ראוי להתלבט? בגלל הממשלה המזיקה שלנו. ולא, לא מדובר בחקיקה המוטרפת ובוויתורי שטחים הכרוכים בהסדר שתי המדינות שבנימין נתניהו נשבע בו. מה שמונע מאיתנו לקבל את ההסדר הכל כך מצליח הוא החוק. זה קובע כי, בכפוף לשימוע, מעסיק רשאי לפטר עובד שהגיע לגיל פרישה – 67. 

למה ניתנת למעסיקים העדפה כל כך מבזה?  אתם מוזמנים לפנות לחברי הכנסת ולברר את העניין. גם לאלה שבאופוזיציה שאינם מבקשים אפילו לשנות את הפגע הזה.

השבוע הציעה השרה גילה גמליאל בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את גיל הפרישה ל - 70. ניכר שאינה מבינה את העניין. כל שצריך זה לבטל את זכות המעסיק לפטר את עובדיו המבוגרים ללא עילה עניינית. מתי ינצל אדם את זכותו לפרוש, לקבל קיצבת זיקנה או פנסיה? זה יהיה נתון להחלטתו, וככל שידחה קבלת התשלומים – כך יגדלו הקיצבה והפנסיה. 


העצה השבועית ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, נמצאת כאן