13 במרץ 2018

הגורנישט



תחילה אבקש להכות על חטא. בערך כאשר מלאה שנה לכהונתו כשר אוצר כתבתי מאמר עוקצני ופוגעני על פועלו של יורם ארידור. המאמר עקב אחרי שורה של החלטות שקיבל, וטען שארידור מתעסק בקטנות וגם שם מפספס הרבה.
לימים שיניתי דעתי. אולי בגלל שהזדקנתי, וקרוב לוודאי כי ארידור הוכיח שקורץ מחומר אחר. משה כחלון, השר הנוכחי, לא יזכה להיכנס לליגה של חבר הליכוד הראשון שנבחר שר אוצר.


הסימנים היו בשטח עוד לפני שהממשלה הוקמה. הרבה לפני. אמנם בנימין נתניהו אמר לשריו "תהיו כחלונים" – ציון לשבח על פועלו של כחלון כשר התקשורת. אלא שנתניהו, כהרגלו נתפס לתדמיות ולא למהויות. הדבר היחיד שאפשר לומר לזכותו של כחלון בתחום התקשורת זה שהוא לא הפריע וסייע קצת למימוש מהפכה טכנולוגית שקרתה בישראל כמו בכל העולם בתחום הסלולרי.

הסימן העיקרי להיותו נפל היה בשנתו האחרונה באותה ממשלה, עת מונה גם שר הרווחה. מדינת הרווחה הישראלית היא סוג של גבינת אמנטל שוויצרית, בהבדל אחד: יש בה הרבה חורים והיא בהחלט משמינה, כמו המוצר האמיתי, אבל בניגוד אליו היא חסרת טעם. כחלון, היעני "חברתי", קיבל הזדמנות ראשונה להפוך לשר חברתי על אמת – ופישל. הוא פשוט לא עשה דבר ובטח שלא תיקן את הקילקולים שהעתיר על מערכת הרווחה יצחק הרצוג.

שר המדד 

הזדמנות השנייה נקרתה לפניו אחרי מהלך פוליטי מבריק: פרישה מהליכוד, הקמת כולנו, הישג האלקטוראלי וקבלת תפקיד שר האוצר. מהר מאוד התברר כי לאיש אין אג'נדה, סדר יום כלכלי-חברתי-פוליטי. הוא אפילו רואה את עצמו כשר לענייני מדד מחירי הדיור.

הבעיה העיקרית עם מדינת הרווחה הישראלית (ובמידה רבה גם המערב-אירופית) היא שהיא אינה אוניברסלית. היא דורשת מהנתינים להוכיח זכאות לשרות או לקיצבה ולצד הטרטור הביורוקרטי היא מפעילה מבחני הכנסה. מבחנים אלה מהווים מדדים גרועים להכנסה האמיתית, גם בעבור אלה שמאמינים שמדינת רווחה צריכה להיות סוג של גמילות חסדים.

מערכת הרווחה הישראלית לא זזה מילימטר בלי אישור של "פקידי האוצר". זה שמו השני של שר האוצר, שהרי לפקידים אין סמכויות מלבד אלה שהשר מעניק להם. הביטוח הלאומי, הזרוע הביצועית של הממשלה, מתנצל לא פעם על הטרטורים בטענה – הצודקת פורמלית – שכך מחייב החוק. מי יכול לשנות חוקים חברתיים-כלכליים? רק שר האוצר. איפה כחלון? במכרז לדירות שיוקמו בעוד עשור, אם בכלל.

שר הגילגול

לא מיותר לציין כי גם בטכניקה של מחירי הדירות כחלון ממש לא כוכב זוהר. וגם אם מחירי הדירות יפסיקו לעלות, יוכח רק שכחלון הוא אינסטלטור בינוני ולבטח לא מהנדס או מתכנן עיר.

אביא לסיום רק דוגמה קטנטנה ומעצבנת: הטיפול במחירי טבק. עישון מזיק לבריאות. במדינת רווחה שמספקת טיפול בחולים בתקציב ממשלתי נזק לבריאות הוא עניין ציבורי ולא רק פרטי. אז למה אצל כחלון אם אתה מעשן מקטרת או מגלגל טבק בעצמך אתה נהנה מהטבת מס בהשוואה למעשן סיגריות? ולא שכחלון לא מכיר את המצב. הוא נדרש לו הרבה פעמים ומגיב בטענה שהוא לא מעלה מסים. שקר עלוב למי שניסה למסות דירה שלישית (ובצדק) ומבקש עתה להגדיל את המס על זוכים בהימורים (בצדק פעם שנייה). אבל כשנדרש היה מס על גז טבעי – במסגרת הגנה על זכויות הציבור במשאב טבע – כחלון נעלם ונאלם בטענה של ניגוד עניינים.

בקיצור, כחלון הוא מתחזה לשר אוצר. הוא כלומניק. בשבתו כמר גורנישט, ייאמר לזכותו, הוא לא עושה נזקים גדולים. הוא בעיקר לא עושה. ובעיקר שבעיקרים לא עושה בתחום שעליו התחייב – מדינת הרווחה.

ובלשון הביטלס:
He's a real nowhere Man, 
Sitting in his Nowhere Land, 
Making all his nowhere plans for nobody.

Doesn't have a point of view, 
Knows not where he's going to, 
Isn't he a bit like you and me? 



Nowhere Man, please listen, 
You don't know what you're missin', 
Nowhere Man, the world 
is at your command.