6 במרץ 2018

המאמר שלא נכתב


  


"העלויות הכלכליות והחברתיות הנובעות מהעליה מאתיופיה נחלקות לשלושה סוגים: עלויות תקציביות ישירות, עלויות כלכליות בטווח הקצר־בינוני (השפעה על שוק העבודה), ועלויות כלכליות־חברתיות בטווח הארוך (השפעה על הרכב האוכלוסייה).

"עלויות תקציביות ישירות קיימות בגין מתן שירותים חברתיים כוללות בעיקר חינוך, רווחה, בריאות ואכיפת חוק. כמו כן, קיימות עלויות ציבוריות נוספות הנובעות מעומס על תשתיות פיזיות ועל מערכות ציבוריות וביורוקרטיות שונות (דוגמת מערכת בתי המשפט). כך לדוגמה, תוספת האוכלוסייה בשכונות עם ריכוז גבוה של עולים אתיופים המאופיינת בריבוי דיירים בכל משק בית, הגדילה את עלות הטיפול בניקיון רחובות, טיפול באשפה ובמפגעים תברואתיים.



"בתחום הבריאות, עולים מאתיופיה זכאים לקבל ללא התניה טיפול רפואי דחוף בבתי חולים, הכולל בין היתר טיפול בחדר מיון, אשפוז במקרים דחופים, ניתוחים, לידות וטיפול נמרץ לפגים... הפסקות הריון לקטינות ונפגעות אונס, מעקב לאימהות ותינוקות בטיפות חלב, טיפול במחלות מין, אבחון וטיפול בשחפת, טיפול רפואי לשוהים במקלטים לקורבנות סחר בבני אדם... תוכנית קהילתית לטיפול בדיאליזה, טיפולי איידס וטיפול תרופתי לחולי סכרת.

גם רשויות מקומיות מתקצבות פעולות רבות.... תחנות טיפת חלב, מסגרות חוץ־ביתיות לילדי העולים מאתיופיה, הפעלת מועדוניות טיפוליות ועוד.

 חלק מהשירותים האלה ניתנים לכלל האוכלוסייה החלשה בישראל ורק חלקם ייחודי לעולים מאתיופיה. אולם, בהינתן שיעורי התעסוקה הפורמלית הנמוכים ותשלומי המסים האפסיים של העולים מאתיופיה התוצאה היא סבסוד השירותים הניתנים לאוכלוסיית העולים על ידי יתר האוכלוסייה בישראל.

"עלויות כלכליות־חברתיות בטווח הקצר והבינוני נובעות מכך שעולים מאתיופיה המגיעים לעבוד בארץ מגדילים את היצע העבודה ברמות השכר הנמוכות, לוחצים את השכר כלפי מטה ובכך עשויים להקטין את הרווחה החברתית של ישראלים המועסקים ברמות שכר נמוכות יחסית."

ניתוח כלכלי מבריק


נכון שזה מאמר נפלא? ניתוח כלכלי מדויק ומלומד על הנזק והעלות של ההגירה של יהודים אתיופים לישראל.


כמה מצער, לכן, שהוא לא נכתב.


לקחתי את המאמר שכן נכתב והחלפתי את המילה מסתננים במקור בעולים מאתיופיה. התוכן, בולשיט כלכלי מטומטם, נשאר כפי שהוא. הוא נכון לגבי "מסתננים" בדיוק כפי שהוא נכון לגבי מהגרים הנקראים כאן "עולים חדשים". בעצם ההשוואה לא מדוייקת: הנטל התקציבי שנגרם על ידי עולים, במונחים של מחבר המאמר המקורי, ד"ר מיכאל שראל,  גדול בהרבה מהנטל התקציבי של "מסתננים" מאריתראה. אבל מכיוון שהבולשיט הכלכלי אינו אלא תירוץ מנוול – לא אכנס לשטויות התקציביות האלה.

  
שתי הערות ומסקנה אחת:


ראשית, בדקתי באתר הכלכלי-לאומי האמריקאי המפרסם את מרבית המחקרים הכלכליים. אולי הבדיקה שלי אינה מדוייקת אך לא מצאתי מחקר אחד, מבין עשרות, שמצא כי הגירה מזיקה. להפך, המחקרים מראים כי הגירה משפרת את מצב המהגרים והוותיקים.

שנית, את המילה עולים מאתיופיה אפשר להחליף בעולים מצפון אפריקה, מהרפובליקות הדרומיות ומזרחיות של ברית המועצות לשעבר, לפחות לגבי מחצית המהגרים מאותה ברית המועצות ואפילו לגבי חלק מכובד מהעולים שהגיעו לפלסטינה-א"י לפני הקמת המדינה. מצער ששראל שכח לכתוב גם עליהם.


והמסקנה: ד"ר מיכאל שראל אחראי לכלכלה בפורום קהלת – מכון "חשיבה" ימני. מה שהוא כותב זו לא כלכלה. זו גזענות נטו עטופה בצלופן של להג-כלכלי לכאורה מדעי. ככה זה כשהימין מדבר.