סוס נכנס למסעדה. מזמין מה שמזמין, אוכל
ושותה ומקבל חשבון שמגיע ל – 180 שקל. מהמלצר מבקש סוס לחייב את כרטיס האשראי שלו
ב – 200 שקל.
שאלה: כמה טיפ מקבל המלצר? סמנו את התשובות
הנכונות.
א.
ד"ר סוס
לא נותן טיפים.
ב.
10
שקלים.
ג.
20
שקלים.
ד.
תלוי בתכנית
החלוקה.
מי שחושב שהמלצר מקבל את ה – 20 שקל
שסוס הוסיף לחשבון טועה טעות מרה. לפחות מבדיקות שאני עושה מדי פעם, 75% מהמסעדות
לא ישאירו למלצר את ה - 20 שקלים. במקרה
קיצוני בו סוס הוא הלקוח היחיד באותה שעה המלצר לא יראה גרוש מהטיפ.
איך זה עובד ברוב המקרים? כל הטיפים
מחוברים יחדיו. הם נמסרים לבעל המסעדה וזה עושה את תכנית החלוקה. הוא קובע למי
מחלקים את כלל הטיפים. למלצרים, כמובן. לאחראית משמרת? בהחלט. לברמן? גם כן.
לטבחים? כרגיל לא.
בעל המסעדה רושם כמה שעות כל אחד עבד באותו
חודש וסך כל הטיפים מחולק ביניהם בהתאם. במקרה הקיצוני שתואר לעיל, ובהנחה שאין
עובדים נוספים, ושהשעה שעבד המלצר היא היחידה החודש, המלצר יקבל תלוש משכורת על סך
28.49 שקל ולא 48.49 שקל כפי שרבים מהסועדים נוטים לחשוב (= שכר מינימום לשעה +
טיפ של 20 שקל).
נבחן עתה מקרה יותר שכיח: הטיפ של המלצר
הבודד הוא 40 שקל, כלומר יותר משכר המינימום לשעה. במקרה הזה המלצר יקבל 40 שקלים
במזומן ותלוש משכורת על 28.49 שקל. ועל הסכום הזה – ולא על 40 שקל – יבוצעו גם
הפרשות לפיצויים, פנסיה, דמי ביטוח לאומי ושאר ירקות שלטוניות.
ההונאה והפסיקה
ההונאה והפסיקה
בשיטה הנוהגת יש הונאה במימדי ענק.
ראשית, הטיפ מגיע לידי בעל המסעדה, אך הוא/היא לא רושמים אותו כהכנסה ולכן אין מס
הכנסה ואין מע"מ. לעומת זאת התלוש לעובד רשום כהוצאה לצורכי מס. המדינה אוכלת
אותה.
שנית וחשוב אפילו יותר: העובד נדפק. הוא
אמנם מקבל 40 ולא משלם מס הכנסה ודמי ביטוח על מלוא הסכום אלא רק על החלק הנקוב
בתלוש. אבל הוא מקבל פיצויים ופנסיה רק על החלק האחרון הזה ולא על מלוא הכנסתו.
ואם ייפגע בעבודה – שכרו לצורך קיצבה מהביטוח הלאומי תהיה לפי הסכום הנמוך יותר.
זה מסביר מדוע רוב המלצרים הם ינוקות
שלא מתמידים במקצוע. וזה מסביר את הפסיקה האחרונה של בית הדין הארצי לעבודה.
בית הדין לעבודה נדרש לעניין לפני כמה
שנים ונמנע מלפסוק כי מקומו של זבל הוא במזבלה ולא במסעדה. הוא ביקש מהמחוקק לפעול
לטיהור האוויר. אלא שהכנסת התעצלה. ומשרדי הממשלה התעצלו או פחדו מהמסעדנים. או,
כפי שנוהג ראש ממשלתנו הנערץ לומר "אין כלום כי לא היה כלום".
עד שלשופטים נמאס, והשבוע שופטי בית
הדין הארצי לעבודה פסקו כי מ - 2019 הטיפ הוא הכנסה של העסק ולכן חייב במע"מ ובמס
הכנסה. כי התשלומים ה"סוציאליים" לעובדים יהיו מתוך מלוא התשלום ולא
משכר מינימום. וכי העובד יהיה חייב במס על הכנסתו האמיתית ולא הפיקציה של תלוש
משכורת טעון בשקרים.
מה יהיה?
מה יהיה?
כצפוי המסעדנים מרימים קול צעקה. מכיוון
שמשמעות הפסיקה היא העלאת עלות שכר העובדים מחד גיסא והגדלת המס מאידך גיסא הם
יעתרו לבג"צ כנגד הפסיקה. ומן הסתם הגורנישט כחלון אף יתמוך בהם כי הוא הרי
נגד "העלאת מסים" (חוץ מדירה שלישית והגרלות, כמובן).
ושרת המשפטים תצא כנגד האקטיביזם
השיפוטי שחרג מכותלי בית המשפט העליון והדרדר לבית הדין לעבודה.
וח"כ מיקי זוהר שהגיס של הדוד שלו
מחזיק במחצית הבעלות על מסעדת ג'וחא בקרית גת יניח הצעת חוק על שולחן הכנסת למנוע
הגזירה.
והזבל ימשיך לשרור במקומותינו.
