שני אירועים מעניינים פתחו את השבוע
הכלכלי. בראשון פרסמו שורה של כלכלנים ופוליטיקאים מצע כלכלי חדש למדינות האיחוד
האירופי. הקבוצה, בראשות תומס פיקטי מצרפת, ממליצה לחזק את האיחוד האירופי באמצעות
הקמת קרן שתגבה מסים חדשים בהיקף של כמעט טריליון יורו לשנה ותחלק אותם במטרה
לצמצם את אי-השיוויון שגאה ב – 40 השנה האחרונות.
המסים המוצעים מוכרים לקוראי הבלוג הזה וזוכים
לתמיכה של ליברלים ואנשי שמאל. מדובר במס על זיהומים שפוגעים באקולוגיה ובבריאות, מס
מוגדל על תאגידי הענק, מיסוי מוגדל על בעלי הכנסה גבוהה ומס נכסים על מי שרכושו
עולה על מיליון יורו.
הכסף יחולק אף הוא לארבעה. רובו יחולק
מחדש למדינות החברות אך על פי גודל המדינות. מנה אחרת תוקדש למחקר, פיתוח ויזמות.
מנה נוספת למימון טיפול במהגרים והמנה האחרונה – לחינוך.
פיקטי, לפיד וגבאי
הימין צפוי לתקוף את ההצעות. ולכן על
פניו הסיכוי למימושן קטן. מה גם שחכמי השמאל עירבבו מין בשאינו מינו: הם מציעים
להקים מעין פרלמנט חדש שיפקח על התכנית כולה. ועל הפריט הזה יתעלקו גם מי שמעוניינים
בתכנית שכזו אך חוששים מהמנגנונים החדשים שיידרשו. גם המדינות הפרוטו-פאשיסטיות
יתנגדו כי ברצונן לפרק את האיחוד האירופי ולא לחזקו.
אבל, ועל כך עמד בזמנו הפילוסוף הסיני
לאו דזה, מצעד של 1,000 קילומטר מתחיל בצעד אחד קטן. עכשיו מוטל על המפלגות להחליט
האם הן בעד או נגד. ישראל אמנם אינה חלק מההצעה אבל נראה את מפלגות
ה"מרכז" מתמודדות עם תכנית שכזו. יש סיכוי שיאיר לפיד והצמד גבאי את לבני
הולך על זה? ולו כדי להבדילם מהביב השולט כאן בתחום חלוקת ההכנסה הלאומית...
מבחן גוהן לנתניהו
גם לאירוע השני זווית צרפתית והוא עוסק
בקרלוס גוהן מנכ"ל יצרן המכוניות מצרפת - רנו. גוהן יושב בימים אלה בכלא ביפן
והשבוע הוגש נגדו כתב אישום בגין הטעיה בדיווחים כספיים בעת ששימש יו"ר יצרן
הרכב היפני ניסן. רנו רכשה לפני כ – 20 שנה כ 40% ממניות ניסן, כאשר החברה היפנית
היתה על סף פשיטת רגל, והיא היום בעלת השליטה בחברה. גוהן נתפס כמושיע של התאגיד
היפני אך זה לא מנע מדירקטוריון ניסן להדיחו ביום שבו נעצר. מאחר וניסן שולטת
ביצרן הרכב מיצ'ובישי, גוהן מיודענו היה גם יו"ר התאגיד הזה – וגם ממנו הועף
עם מעצרו.
מאז מנהלת ניסן מלחמת חורמה בגוהן. מה
שמעניין בפרשה הזו הוא השקט שנשמע מכיוונה של רנו עצמה שלא פיטרה את גוהן מתפקיד
המנכ"ל. לכאורה יש טעם בעמדת רנו – שניסן מהווה עבורה את מקור הרווח העיקרי.
האיש לא הורשע בשום דבר ועניין, אז למה יש להדיחו?
בדיוק הדילמה שבה יעמדו משה כחלון, יעקב
ליצמן, אריה דרעי וראשי הליכוד ודיירי הבית היהודי אם וכאשר יוגש כתב אישום נגד
בנימין נתניהו. האם אלה ינהגו כמו יפנים עוקצניים או כמו צרפתים מרופדי קרואסנים.
לחומרה או לקולא? היפנים מניפים בפרשה הזו דגל ורוד: הטייקון נעצר עוד בטרם היה
כתב אישום. ללמדנו כי דין טייקונים לחומרה. בעלי שררה אינם כמו בוזגלו או רבינוביץ
האלמונים. הם מורמים מעם לא רק כאשר הם בסדר – וגורפים בונוסים שמנים. הם מוכנסים
למעצר עוד בשלב החשדות.
נחזור לשילוש ה"מרכזי" של
לפיד-גבאי-לבני. כבר אמרנו שהוא רחוק מלהיות ורוד, על פי מבחן אי-תמיכתם (המשוערת)
במצע פיקטי לאיחוד האירופי. עכשיו אנו גם יודעים שבגמישותם לגבי כללי האתיקה הם יותר צרפתים
מיפנים: הם לא חשבו אפילו לדרוש את הדחת
נתניהו על סמך המלצת המשטרה להעמידו לדין.
הם באופוזיציה כי לא רוצים אותם בממשלה.
ולא כי בראשה עומד מי שלדעת המשטרה הוא עבריין.
