הלך הביטוח



סעיף 8ב עומד לחסל את מדינת הרווחה, כלומר את כל קיצבאות הביטוח הלאומי. כך מסביר ח"כ איציק שמולי (מפלגת העבודה) את האסון העומד להתרחש בעוד 17 שנה, עת ייגמרו "חסכונות הביטוח הלאומי" בסך כ – 250 מיליארד שקל. הנה לכם חבר כנסת מצפוני ממפלגה יעני סוציאליסטית הזועק את צעקת המדוכאים עלי אדמת ארץ ישראל היהודית והדמוקרטית.

ממבטי התמיהה של הקוראים קל להסיק שההסכם דנן – בין הממשלה והמוסד לביטוח לאומי - ובפרט סעיף 8ב לא מוכרים להם לפרטי פרטים. אבל ככה זה אצל עורכי דין: את המוקש הם טומנים בתת סעיף לחוזה שאיש לא טרח לקרוא ושם קוברים את הביטוח הלאומי.

העניין הזה עלה עתה כי הביטוח הלאומי החליט שנמאס לו מהסידור הקיים ולפיו כל גרוש שהוא גובה מעבר למה שהוא משלם מופקד בקופת האוצר. זה סידור רע, מסביר שמולי. האם מישהו מאמין שלאוצר יהיה 250 מיליארד שקל – יתרת החסכונות - לשלם לביטוח הלאומי?
לכן, כך שמולי, מדובר כאן ב"נשק לא קונבנציונלי" שיחסל את כל ילדי, זקני ונכי מדינת ישראל. אלא שיש לכך פתרון: הביטוח הלאומי ייקח את הכסף וישקיע אותו ב"שוק ההון" ובא לציון הגואל.
שמולי אפילו עשה חשבון: היום האוצר משלם לביטוח הלאומי ריבית של 2.7% לשנה על יתרת הכספים. ושמולי, יועץ השקעות מדופלם, יודע שאפשר להשיג 5%. רק מההפרש אפשר להתפרנס בכבוד.

פשיטת רגל?

יכול היה הח"כ המודאג לדרוש שהאוצר ישלם את אותם 5% במקום 2.7%. לחילופין יכול היה האוצר להעביר את הכסף לשמולי וזה היה משקיע אותם בריבית מובטחת של 5%, לוקח 0.2% דמי ניהול והביטוח הלאומי היה עדיין מרוויח.
אלא שכל הדיון הזה הוא טמטום מוחלט.

אם לממשלה לא יהיו 250 מיליארד שקל בעוד 17 שנה מאיפה היא תקריץ את הסכום הזה כבר השנה? הנה לפניכם דמגוגיה חמודה: הממשלה לא תצטרך לתת לביטוח הלאומי 250 מיליארד שקל בעוד 17 שנה. במקרה הגרוע היא תיתן מאית מזה כל שנה. וגם זה יקרה רק אם הממשלה לא תעלה את דמי הביטוח הלאומי כדי שיהיה די כסף לשלם את ההפרש.
 אלא שגם זה דיון בטמטום אם כי הוא פחות מפחיד מקודמו.

הח"כ שלא יודע חוק

כל ההתחשבנות בין גופים ציבוריים היא נטולת חשיבות. נניח ששמולי צודק ויש בעיה בעוד 17 שנה. מישהו חושב שבגלל זה יבטלו או יקצצו בקיצבאות זיקנה? הרי את גודלן של הקיצבאות קבע המחוקק ולא המוסד לביטוח לאומי. וכאשר הקיצבאות הוגדלו – וזה קרה לא פעם – המחוקק בחר שלא להעלות את דמי הביטוח הלאומי. והמוסד הזה שילם לפי חוק ולא התקומם שאין כסף. כי החוק קובע ולא מצב הקופה.

נניח שמחר לממשלה אין בכלל תקציב. למה? כי הכנסת חוקקה חוק תקציב ובו נקבע כי לממשלה אין גרוש על הנשמה. אז מה קורה לעובדי המדינה? הם מקבלים משכורת. מה קורה למי שהממשלה חייבת לו כסף? הוא יקבל את כספו. קיומו או אי קיומו של תקציב כלל לא רלוונטי לביצוע כל חוק שהוא ואפילו כל הסכם שהממשלה חתמה. כל הזכאויות של הביטוח הלאומי הן על פי חוק ולא על פי תקציב. וממילא לממשלה הרי יש כסף כי היא גובה מסים ללא קשר לתקציב.

אם כך מה פשר סעיף 8ב? הסעיף קובע שאם לא יהיה לביטוח לאומי כסף, ינהלו מו"מ למציאת כסף. וכאמור: אם המו"מ לא יעלה יפה הממשלה תאלץ לשלם כי זה החוק.

בנק ישראל פושט רגל

ולמי שתוהה: בנק ישראל – עוד מוסד ציבורי -  מפסיד כבר הרבה שנים. יש לו הפסד מצטבר של כ 60 מיליארד שקל. לא מאמינים? תקראו את הדו"חות הכספיים של המוסד הזה. אז מה? האם זה מפריע לבנק המרכזי להדפיס כסף בכל כמות שהוא בוחר? אם כך, מה פשר ההפסד? עוד טמטום חשבונאי. בדיוק כמו הגירעון שיש או שיהיה לביטוח הלאומי.

שתפו: