שר האוצר משה כחלון, כנראה במאמץ נואש
לשנות את סקרי דעת הקהל המנבאים לו פרישה מהפוליטיקה, התחייב להפעיל מערכת
אוניברסלית של מעונות יום לילדים בגיל הרך. על פי הצעתו ייערך מבחן הכנסה להורים והסכום
המרבי שישלמו הורים יהיה 1,200 שקל לחודש.
ההצעה עוררה את זעמו הקדוש של כותבי עיתון
הימין הכלכלי – "הארץ". לדידם הממשלה היא אם כל חטאת, אף שהעיתון מעולם לא נתפס
מבקר את ההוצאות המנופחות של הכור הגרעיני בדימונה או המוסד, ומבחינתם חוץ
מהפנסיות גם הצבא בסדר גמור. החבורה הסובבת את טראמפ היתה אוהבת מאוד את הימינון הזה. הרי גם הם נגד הממשלה, זולת
חובתה להקים חומה בגבול עם מקסיקו.
ומה לגופו של נושא?
תחילה ראוי לשאול האם המולידים הם בכלל
ההורים הטובים ביותר. למיטב זכרוני שיעור הלא-יוצלחים (עבריינים, למשל) שגדלו
בחינוך המשותף הקיבוצי היה קטן משמעותית משיעורם באוכלוסיה שהפקירה את ילדיה
לחינוך בבית הוריהם. אני משוכנע שמחקר רציני – לו היה נערך – היה מגיע למסקנה שתערובת היא הפתרון המנצח. דהיינו גם המולידים הביולוגיים וגם המחנכים. גם המותק
של אמאבא וגם ילד אחד מני עשרה של החינוך המשותף.
לא מיותר לציין שהימינון לא מטריח עצמו
בעניין איכות החינוך. הוא שואל רק מאיפה הכסף, כאילו שזה באמת מה שחשוב. ולזה אגיע
בהמשך.
הבעד והנגד
מבחינה עקרונית, הצעתו של שר האוצר נראית
ראויה. גם בגלל גיוון החינוך וגם בגלל שיש עשרות מחקרים המלמדים שחינוך לא מתחיל בגיל
3 אלא מוקדם יותר. ובכל מקרה מי שלא אוהב את הרעיון ואת התכנית רשאי לא להצטרף
לתכנית ולממש את חזון ה"פוצניו" של אבאמא.
הבעיה עם התכנית של כחלון טמונה במחלה
ימנית ותיקה: מבחן ההכנסה. מה פתאום מפעילים מבחן הכנסה דווקא על שרות המסופק
לציבור על ידי הממשלה? אם הרעיון של מבחן הכנסה הוא כל כך טוב – מדוע לא להפעילו
על כלל הסחורות והשירותים שאנחנו צורכים? זה לא רק שבידי רשויות המדינה אין מידע עדכני ואמיתי על הכנסות המשפחות. זה
בעיקר בגלל שאם מפעילים אותו על מוצר אחד (מעונות יום, למשל) מה עושים עם מוצר שני
(תחבורה ציבורית, למשל) ועם מוצר שלישי (קיצבה להבטחת הכנסה, למשל) וכך הלאה עד
תום הצריכה המשפחתית. הרי כל פעם שפלוני זכאי להנחה על מוצר אחד מצב ההכנסה שלו
גדל בהשוואה למי שלא קיבל הנחה. ולכן כאשר מגיעים למוצר שני צריך לערוך מחדש מבחני
הכנסה לכל מי שקיבל הנחה במוצר הראשון.
בקיצור: אין מבחן הכנסה הוגן על אף שהוא
– מבחן הכנסה – נראה כל כך הגיוני וראוי.
מאיפה הכסף
מה שמחזיר אותנו לשאלת הכסף. הימינון
למשל מעלה תהיה מדוע צריך לתת סיוע כזה למשפחות חרדיות בהן הגבר מעדיף
ללמוד/להתפלל/להתפלפל. שאלה מעולה והתשובה מתבקשת: מהרגע שמישהו משגר ילדיו למעון
יום הוא מאבד זכאות לקיצבת אברכים, לנקודת זיכוי בגין ילדים ולקיצבת ילדים. הנה
לכם מקור כספי די שמן. וזה גם הגיוני כי מהרגע שהממשלה נוטלת את הילד ומטפלת בו כל
תשלום בגין ילד להוריו מיותר לחלוטין. בדיוק כפי שאדם במוסד סיעודי מאבד את קיצבת
הסיעוד.
רוצים עוד? למה לשלם בכלל מענק לידה? למה להחזיק את הקריה הגרעינית
בדימונה? ו- 2000 טנקים למה? למה להגביל מס הכנסה על רווחי הון ל – 25%? למה יש
תקרה לדמי ביטוח לאומי שלמעשה יוצרת סבסוד של עשירים? למה אין מע"מ על טיסות
לחו"ל אבל יש על טיסות בארץ?
כפיים לכחלון על הרעיון – אבל בלי מבחני
הכנסה.
