ביזור במקום איסור

קחו למשל המצאה יוצאת מהכלל: לאסור נסיעה באוטובוסים. זו המצאה טובה כי בהעדר אוטובוסים בני אדם יצטופפו פחות ואז סכנת וירוס הקורונה תפחת. גם יהיה פחות זיהום אוויר, וממקורות יודעי קורונה נמסר שהנגיף מאוד אוהב ריח של סולר שרוף. לעומת זאת ריח של בנזין שרוף עושה לווירוס את המוות.

המחשבות המוטרפות האלה עלו בדעתי כאשר הודיעה ממשלת התבונה הטהורה כי אין תחבורה ציבורית מהשעה 20:00 ועד הבוקר. גם ביום שישי אין תחבורה ציבורית ומאותה סיבה. מה הטעם בביטול התחבורה הציבורית דווקא בימים ובשעות שבהן יש יחסית מעט נוסעים ולכן ממילא סכנת ההידבקות בנגיף פחותה בהרבה? תחילה חשבתי שיש פה איזה רעיון פיננסי ענק. כל האנשים שלא יכולים עתה להשתמש בתחבורה ציבורית ירוצו לקנות מכוניות פרטיות. על מכוניות פרטיות יש מס גבוה. וגם על בנזין – הדלק שרוב בעלי רכב פרטי משתמשים בו. וכך קופת הממשלה המתרוקנת במהירות תתמלא מחדש ממיסוי המכוניות והדלק. אלא שאז קראתי את ההנחיות האחרונות של משרד האוצר ולמדתי מהן שאמנם הצרכנים ישלמו את המס אבל הכסף לא יגיע לקופת המדינה אלא ייעצר אצל היבואנים שמקבלים דחייה בתשלומי מס.

אז מה הרעיון? להעשיר את היבואנים שבנק ישראל החליט להזרים להם מיליארדי דולרים? זה כבר נשמע מטומטם מספיק כדי שהממשלה תעשה את זה.

השרים והתקש"ח

אבל זה רק צד אחד של הסיפור. הצד השני הוא שבהעדר תחבורה ציבורית אלה שאין להם כסף לקנות מכונית יצטופפו ברכב פרטי. או אז סכנת ההידבקות במחלה תגדל. משרד הבריאות ידווח על גידול במספר החולים ואז רמת החרדה תעלה ואז אולי יסכימו שרי הממשלה להוציא תקנות הגנה לשעת חירום ובהן ייכתב כי כל השרים יהיו חסינים מהעמדה לדין עד לביטול מצב החירום כי הם נורא עסוקים בכתיבת תקנות הגנה לשעת חירום.

ואחרי הפתיחה הלא-כל-כך מצחיקה הזו אעבור לעניין שלשמו התכנסנו כאן. בהעדר חיסון ובהיעדר תרופה, שמירת מרחק היא צו האנטי-וירוס. אבל כדי לשמור מרחק של 3 מטר לא צריך להרחיק אנשים למרחק של 100 מטר. אבל זה מה שהממשלה עושה.

קחו למשל בתי קפה/מסעדות. במקום סגר מוחלט מתבקש שבכל מקום כזה ישמרו מרחק. בית קפה עם 20 מקומות ישיבה ייאלץ להסתפק ב 7. 7 זה יותר טוב מאפס – המספר שהממשלה בחרה.

קחו למשל בתי ספר. הגיוני לסגור כיתות? כנראה שכן כאשר מדובר ב - 40 תלמידים בכיתה. אך הגיוני עוד יותר להקטין כיתות וללמד בשלוש משמרות. והכי הגיוני שיש זה לימוד מרחוק באמצעות האינטרנט. אבל את זה התחילו, באופן מקרטע למדי, והפסיקו.

קחו למשל סגירת קניונים. החכמים הורו על סגר כללי. למה? מדוע לא להגביל את מספר הנכנסים כפי שעושה כל רשת סופרמרקטים? הרי סופרמרקטים ומכולות לא ייסגרו (אם כי ההגיון של סגר קניונים תופס גם שם). כי מחשש לרעב הממשלה הבינה כי בסופרמרקט כלל הביזור הוא הנכון. אבל אם זה כך מה הקטע עם הפסקת התחבורה הציבורית? ובמיוחד את התחבורה הציבורית עם נוסעים מועטים?

ראש בטטה

תיכנסו עכשיו לראש של שר התחבורה, ידיד יהווה ר' סמוטריץ'. גם הוא רוצה לתרום למאמץ החירום להדברת הנגיף. מכאן ההוראה לצמצום התחבורה הציבורית. אבל אם היה לו שכל במקום אדי אופיום בין האוזניים, הוא היה בוחר בדיוק בפתרון הפוך. תגביר את התחבורה הציבורית לכל שעות היממה ותסדר שכל החנויות וכל העסקים וכל המשרדים יעברו לעבודה במשמרות על פני כל היממה וכך יווצר אותו מרחק, אותו דילול שמתבקש מהמצב. במקום זה הוא מפחית אוטובוסים. וכך כל אלה שהיו עושים קניות בשוק מחנה יהודה ביום שישי – שיא הקניות – יצטופפו בשאר ימי השבוע. טימטום מוחלט.

זה גם המקום להזכיר כי מדיניות הביזור במקום מדיניות האיסור היתה מונעת את המשבר הכלכלי העמוק שממשלת הטמטום מוליכה אליו.

שתפו: