מאוד חיבבתי את
מילטון פרידמן. היה תענוג לקרוא את כתביו והיה תענוג גדול עוד יותר לשוחח עימו. עם
רוב כתביו ודבריו לא הסכמתי. אבל אהבתי את היושרה, את החדות, את העדר התכסיסים ואת
העדר הצביעות.
והוא אהב להטיל
פצצות. אנחנו ב– 1978 או קרוב לכך, הליכוד בשלטון, ושר האוצר הוא שמחה ארליך, איש
מפלגת הציונים הכלליים שהיתה נגד ההסתדרות, נגד הקיבוצים, נגד הממשלה הגדולה, נגד
סובסידיות, ובעד יוזמה חופשית עם מינימום מעורבות ממשלתית. ימין קלאסי. הממשלה מחליטה
להפריט את החברות הממשלתיות. היא הזמינה חוות דעת שמצדיקה את ההפרטה ויזמה כינוס
רב משתתפים כדי להציג את תכנית ההפרטה. אורח הכבוד היה, איך לא, פרופ' מילטון
פרידמן, האבא של הימין הקלאסי.
הגנבים
לאחר הצגת
התכנית ולקראת סיום התבקש אורח הכבוד לשאת דברים. פרידמן עלה לדוכן ואמר בערך את
הדברים הבאים (אני מוציא אותם מהקשרם ומשתמש במילים שלי, אבל אני נאמן לתוכן):
"למה מי אתם שאתם מוכרים את החברות הממשלתיות? זה בכלל לא שלכם! אני מבין
שאתם רוצים למכור ולקחת את הכסף שאינו שלכם ולבזבז אותו כראות עיניכם, כמיטב
המסורת הסוציאליסטית שנהגה בישראל. אתם לא רק גנבים. אתם עושים בדיוק מה שהשלטון
המאוס הקודם עשה. אתם לא רוצים את החברות הממשלתיות? זה מכובד ורצוי. אבל הכסף
מהמכירה הוא לא שלכם. תחלקו אותו לבעלי המניות האמיתיים: אזרחי מדינת ישראל".
ההקדמה הזו
נועדה להסביר מדוע רצוי לתת לאל-על לפשוט את הרגל ולא – כפי שממליצים משרד האוצר ועיתון
השמאל (לכאורה, לכאורה) בשם "הארץ" - "להלאים".
מי צריך את אל-על?
הליכוד עדיין
בשלטון ועל הקפיטליזם החזירי שייצר כאן אין אפילו מחלוקת לפירורי מפלגת העבודה
השמאלית (לכאורה, לכאורה) ולבטח שלא למפלגות המעמד הבינוני של גנץ-לפיד-ליברמן-בנט
וחבריהם. כלל גדול של קפיטליזם, גם בגירסה הלא-חזירית, הוא שהחופש הכלכלי כולל
בתוכו את ההכרח ליפול כאשר הקפיטליסט מועד. אין תחרות חופשית בלי נפילה חופשית.
יש ויכוח מי אשם
במצבה הכלכלי המתמוטט של חברת התעופה. יש הטוענים כי בעלי השליטה, משפחת בורוביץ,
לא ידעו לנהל. יש הטוענים כי הקורונה והסגר חיסלו אותה. ויש הטוענים כי ועדי
העובדים ובמיוחד הטייסים הם שורש המצב כי הם דורשים להסב טייסים שהטיסו מטוסים
עבור נוסעים להטסת מטוסי מטען. אני מודה שאין לי יכולת ובמיוחד אין לי רצון להיכנס
לביב הזה.
אבל להציל את
הביב בכסף ציבורי? ב - 150 מיליון דולר? למה, מה קרה? וזו האמת המרה: ישראל,
קפיטליסטית או סוציאליסטית, לא צריכה את אל-על. מה רע לטוס בלופטהאנזה או איזי-ג'ט
או בלוט הפולנית או כל אחת מעשרות חברות התעופה שפועלות כאן? ואם יש כאן מישהו עם
נוסטלגיה בישבנו אז את התואר "המוביל הלאומי" אפשר לתת לארקיע או
ישראייר או אפילו לבריטיש. כי אם הבאנו למדינתנו מטוסי אפ-35 אמריקנים ונגיד בנק
ישראל אמריקני אז מה רע בחברה בריטית שתהיה "מוביל לאומי". ממילא זה
תואר ריק מכל תוכן.
לשבת על התחת
לפיכך מומלץ כאן
להשתמש בנוסחה שהמציא אבי הימין, זאב ז'בוטינסקי: "יאָ, ברעכן". שפירושו,
ביידיש: "כן, לשבור". ז'בו קרא לשבור את מונופול ההסתדרות בייצוג
עובדים. הבלוג הזה קורא לשבור את אל-על. וזה לא דורש מאמץ. אם הממשלה תשב על התחת
ולא תעשה דבר – זה יישבר מעצמו.
אבל מה יהיה על
העובדים, יאמרו בשמאל (לכאורה, לכאורה)? הקמנו מדינת רווחה, לא כן? יקבלו דמי
אבטלה ויחפשו עבודה. וסביר שימצאו. בהליך פשיטת הרגל שאני מאחל לאל-על יהיה מי
שיקנה והוא או היא יחפשו עובדים להפעלתה. בהצלחה.
