מה יהיה ביום
שאחרי מותו של נגיף הקוביד 19 ממשפחת קורונה? בשבועות האחרונים יש יותר אנשים
החוששים שבעניין אחד לא נחזור למצב שלפני המגיפה: עבודה ואבטלה. התחזית השגורה היא
שעסקים יתנהלו בקמצנות בהחזרת עובדים מחופשות ללא תשלום, וביתר שאת בגיוס עובדים
חדשים. אבל קשה למצוא מישהו הטוען שיש כאן
מחלה כרונית נוסח הסתיידות עורקי דם אצל חולים עתירי כולסטרול. שלא לדבר על חולי
סרטן שבאמת לא נרפאים לנצח אלא חוששים, ובצדק, שהמחלה תחזור.
בהיסטוריה של
המחשבה הכלכלית התמונה הפוכה. מרבית הכלכלנים הקלאסים חשבו וכתבו שקפיטליזם אינו
משטר יציב וכי משברים הם חלק מהשיטה, ולא קל לצאת מהם. אלא שמאז אמצע המאה ה -20
סיפור המשברים די מת במחשבה הכלכלית וגברה הדעה שיש בקפיטליזם מנגנון אוטומטי
שמתקן את המשבר – ודי מהר. לכלכלנים המקדמים את הרעיון הזה נהוג לקרוא ניאו-ליברלים.
עד שהגיע היימן מינסקי.
הכלכלן האמריקאי התמקד בסוג מסוים של משברים: הפיננסים. אלה משברים שהורתם בהדפסת
כסף שכמעט תמיד נעשית בידי בנק מרכזי. מינסקי טען שיש שיטה במשברים: הדפסה נרחבת
מדי מניבה – לאחר זמן – משבר.
הבנק מדפיס למען הבורסה
מה כל זה שייך
למשפחת קורונה?
אחד ההסברים,
העיקרי שבהם, מדוע כמעט כולנו, ולא רק בישראל, לא מרוששים מהמגיפה היא התגובה
הנמרצת – מבחינה פיננסית – של הממשלה והבנק המרכזי. אפילו אנשי הימין הטהור זנחו
את התנגדותם למעורבות ממשלתית ומצדדים ב"הרחבה מוניטרית" שהיא מילה
מכובסת להדפסה. וכך הממשלה משלמת דמי אבטלה גם לכאלה שעד המגיפה לא היו רואים
גרוש. היא מחלקת הלוואות, ואף נותנת ערבות להחזרתם, לגופים עיסקיים. הבנק המרכזי
מדפיס מיליארדים גם כדי לסייע לממשלה שסובלת ממחסור במזומנים עקב ירידת הכנסות
ממסים, וגם כדי לשמור מפני התמוטטות בשוק אגרות החוב והמניות. עם כמות הכסף שהבנק
המרכזי מדפיס אפשר היה לחסל את העוני בישראל, במקום להציל אגרות חוב. אבל זה לא
קורה ולא שייך כרגע לענייננו.
המחקר מצא ש...
אבל אם מינסקי
צדק, ההדפסה הענקית הזו תניב משבר. נכון, תחילה זה עוזר, אבל המשבר בוא יבוא. מתי,
ובאיזה עוצמה, זה עדיין בוויכוח.
מחקר שהתפרסם בשבוע שעבר, ובו חברו ארבעה כלכלנים לחרוש את המידע על משברי העבר ולנסות
ללמוד מהעבר מה יקרה בעתיד, לכאורה הכריע בסוגיה.
הנה ששת ממצאיו:
א.
מינסקי צדק.
ב.
ככל שממדי ההדפסה גדולים יותר, ובמיוחד כאשר במקביל הבורסה עולה, כך
מתעצמת נכונות התחזית למשבר הבא.
ג.
הקשר בין הרחבה למשבר הבא מתעצם כאשר במקביל גדל האשראי גם לעסקים וגם
למשקי בית.
ד.
התופעה מתעצמת כאשר יותר מדינות נוקטות במדיניות הרחבה זהה.
ה.
עצמת המשבר העתידי – ירידה ההכנסה הלאומית – קשורה לממדי ההרחבה
הפיננסית.
ו.
על הממשלה לטפל בתופעה "ולהוציא את קערת הפונץ' בעוד המסיבה
בעיצומה".
אפשר אחרת?
אלא
ש"המסיבה" הנוכחית בעיצומה זה זמן ועניין העיתוי כלל לא פשוט כי תרופה
וחיסון לנגיף טרם נמצאו אבל מי שקורא את המחקר לומד שמהצרה הזו לא נצא בקרוב.
אפשר, וסליחה על
המנטרה הזו, וחוקרים לפעמים טועים. גם כאשר שלושה מהם הם מאוניברסיטת הרווארד
היוקרתית. בכל זאת המחקר הוא מהסוג שמה שהיה, הוא שיהיה. ואולי הפעם, בזכות
הייחודיות של קוביד- 19, זה לא יקרה.
אולי כך. אולי
אחרת. אבל הוזהרנו.
