כתבתי במנוע החיפוש במחשב "ציפיות כלכליות" וקיבלתי יותר מ-400 מיליון תשובות. מה שיכול ללמד שיותר משחשובים החיים הממשיים – חשובות יותר הציפיות לעתיד.
קשה להגזים
בחשיבות שכלכלנים מייחסים לצפיות שלנו לעתיד. אין כמו העתיד כדי להשפיע על ההווה. פעם
חשבו שההווה הוא תוצר של העבר. שאם
לפני חודש העלו את שיעור מס הכנסה, אז השבוע נקנה פחות כי יהיה לנו פחות כסף. זו
תיאוריה מיושנת. עכשיו יודעים שאם נאמין שבשבוע הבא יעלו את מס הכנסה אז כבר השבוע
נוותר על שסק.
נמשיך עוד צעד בפלסף שבין ההווה והעתיד. נניח שבד בבד עם העלאת
מס הכנסה מהשבוע שעבר נאמין – הציפייה שלנו לעתיד – שבשבוע הבא מחיר השסק יעלה.
האם בכל זאת נקנה שסק לפני ההתייקרות הצפויה?
רציונלי?
היו כלכלנים שבנקודה הזו ביקשו לחלק את מחשבותינו לגבי
העתיד לשני סוגים: ציפיות לא-רציונליות, מטופשות ובלתי סבירות למשל. ולעומתן ציפיות
רציונליות – כאלה שבעוד שבוע יתברר שהן נכונות. הגדיל לעשות הכלכלן ג'ון מות', שנחשב לאבא של מפלגת
הרציונליות, והלך עוד צעד במשחק העתידני הזה. אם הציפיות הן רציונליות, רבים ירוצו לקנות
את השסק לפני שיתייקר ואו אז, ודאי שמחיר השסק יעלה. ובהכללה: האינפלציה תעלה כבר
עכשיו. מתוך הציפייה עולה המחיר. מכאן לא רחוקה הדרך למסקנה שעל הבנק המרכזי
להעלות את הריבית כבר עתה, כדי לעצור את האינפלציה העתידית. (בקרב כלכלנים זה מוכר
כ"עקומת פיליפס המודרנית", הקושרת בין האינפלציה שבעתיד לזו שבהווה).
נשים לב לתהליך: בהווה לא קרה כלום אבל הבנק המרכזי מעלה את הריבית מחשש לעתיד. מכיוון שבימים אלה הבנק המרכזי בישראל מפרסם מראש את ציפיותיו לגבי הריבית – והן כלפי מעלה – רבים מאלה שמחזיקים אגרות חוב יפסידו הון כי מחירן ייפול.
אז, אנא בטובכם, אל תזלזלו בציפיות.
לא רציונלי?
אין היום מוסד כלכלי שלא מפרסם מדי זמן "תחזית".
זו מילה למשהו כאילו מדעי. אבל בעצם זו ציפיה, אמונה, סוג של נבואה מה יקרה בעתיד.
וגם זה קורה ברגיל: אם התחזית מתממשת, המוסד שהנפיק אותה מתגאה ביכולתו הנבואית.
ואם לא – שומרים על זכות שתיקה.
אחרי שהבנו את המנגנון שבו נבואה לעתיד משפיעה על המציאות
בהווה, נעבור למסמך של קרן המטבע הבינלאומית שביקש לבדוק את מעוז הציפיות בכלכלה
הגדולה בעולם: - ארצות הברית.
בל נחשוב שקרן המטבע מתנזרת מנבואות. בכל זאת יושבים שם
עשרות כלכלנים שתחזיות אומנותם. ואם הם אומרים שמחר תהיה אינפלציה – וזה מה שהם
אומרים עתה – אז מחר תהיה אינפלציה או שלא.
ויש בקרן המטבע גם
כאלה שהחליטו לבדוק הכצעקתה. מה קורה, הם שואלים, כשהציפיות לעתיד אינן
"רציונליות". העולם מתהפך. כל מה שנכתב דלעיל – התיאוריה הכלכלית
המקובלת על מסקנותיה –מוטעה. מחיר השסק לא יעלה יותר. הבנק המרכזי יעשה שטות כשיעלה
את הריבית והכלכלה תיכנס לדיכאון ולאבטלה.
יפה, לא?
ויש פתרון, תרומת הבלוג הזה: האוניברסיטאות, בחוגים
לפסיכולוגיה, יתחילו לחקור וללמד "ציפיות כלכליות". עבודה בכלכלה מובטחת
לבוגרים.
