לשחרר מורים מכבלים

 מחר, 1 לספטמבר 2024, תתחיל שנת הלימודים החדשה. או שלא. זה מזכיר לי שבין העוסקים בזיהוי הזמן הקצר ביותר יש שתי אסכולות. האחת טוענת כי הזמן הקצר ביותר הוא הזמן שבין החלפת האור ברמזור בישראל לירוק והצפצוף של נהג המכונית שמאחוריך. האסכולה השניה טוענת כי הזמן הקצר ביותר הוא בין הערב שלפני תחילת שנת הלימודים להסכם שכר חדש למורים.

אני מציע כאן שלא יהיה הסכם וכן תהיה שביתת מורים, תלמידים, מנהלים וכל מי שעיסוקם בתחום. וככל שתארך כך ייטב. שלא כמו במלחמה בעזה, בחינוך יש צורך ב"ניצחון מוחלט" שבו שיחרור החונכים ותלמידיהם ממערכת הלחצים המעיקה על מה שראוי שיהיה חינוך.


ההורים

 

יש לקבוע בחוק שעל הורים לא להתקרב לטווח 200 מטר מגני ילדים ובתי ספר. אסור להם לטלפן למורים. אסור להם לדבר עם מורים אלא אחת לחצי שנה וביוזמת המורה. אסור להם לטלפן לילדיהם בעת שהם שוהים בבתי ספר.

היחס של הורים לחינוך צריך שיהיה זהה ליחס שלהם לאוכל שבו הם מזינים את הילדים. יש להם בעיה עם היוגורט שהם קנו? הם לא נכנסים למחלבה לצעוק על.... הם כותבים מכתב. או פונים למשרד הבריאות. או למשרד החקלאות.

 

 פיס"ה


כשהייתי בתנועת נוער המקביל של מבחן פיס"ה (מבחן בינלאומי אחיד למדידת טיב החינוך) היה מתנהל כך: קבוצת בנים נעמדת בשורה והמבחן הוא מי משתין רחוק יותר. הזוכה היה מקבל תואר מלך הקבוצה שמחזיק עד המבחן הבא, כרגיל אחרי שבוע.

האם יש חשיבות איזו שהיא למרחק ההשתנה? בדיוק כמו החשיבות של פתרון משוואות עם שני נעלמים. כמו החשיבות מי אמר למי בתנ"כ – קפוץ לי. כמו החשיבות לתשובה לשאלה מה עשו האנגלים בווטרלו ואיפה בכלל זה ווטורלו.

 

הכסף

 

אין מספיק כסף במערכת החינוך? אולי. אבל מה שברור שהכסף שישנו מתחלק באופן בלתי סביר. פרוייקט פרי שנעשה בארה"ב הראה כי התשואה הטובה ביותר לכסף חינוכי היא בגיל 2-8. התשואה נמדדה, איך לא, בהכנסה העתידית של הילדים, אבל גם בשיעורי פשיעה ובעיקר במצבם של הילדים של הילדים שהשתתפו בפרויקט לפני 58 שנה. כל שקל שמושקע במורה המלמד חמש יחידות מתמטיקה שווה עשרה שקלים בגיל הרך ובגני ילדים. כמה מהבוגרים שאנחנו מכירים שלמדו במגמה ריאלית השתמשו ביכולתם שרכשו בגזירת פונקציה מעריכית? ואם נדרשו לכך, הם פנו למחשב כפי שההדיוט שכותב כאן משתמש במחשבון כדי לדעת כמה זה 5 כפול 17.

 

הציונים

 

המומחה החינוכי של "הארץ" בדעה שיש מחסור במורים מקצועיים. מה זה מורה מקצועי? מה זה מורה טוב? בארה"ב היו מדינות שעלו על רעיון נפלא: מורה טוב הוא מי שתלמידיו מוציאים ציונים טובים יותר. בניסוי בפלורידה זה הוכח חד משמעית. איך בתוך תקופה קצרה הצליחו מורי פלורידה לשפר את ציוני תלמידיהם וקיבלו את הבונוס המיוחל? הבונוס ניתן לפי הציון הממוצע בכיתה. המורים העדיפו את השיטה הבאה: הם הורו לתלמידים המתקשים במבחנים לא להגיע למבחן. וכך הציון הממוצע עלה.

הגדיל לעשות פרופ' אורי גניזי. הוא ושותפיו לקחו קבוצה של תלמידים מטקסס (מדינה כושלת במבחני פיס"ה)  והבטיח למי שמשפר ציונים כסף. זה עבד נפלא.

האם ציונים במבחנים הם מדד טוב ליכולת של תלמיד? יש ספק גדול. האם תחרות על ציונים עוזרת? בערך כמו תחרות השתנה למרחק. האם עידוד שיתופי פעולה בין תלמידים עדיפה על תחרותיות? ראוי לבדיקה.


הממשלה


לה ייוחדו המשימות הבאות: לבנות כיתות כך שבתוך חמש שנים בכיתה יהיו 20 תלמידים מה שיתרום גם לשיפור האווירה מצמצום ההתעסקות של מורים בענייני משמעת.

לפעול להגדלת הצע המורים למשל באמצעות הצמדת שכרם לזה של משרתי צבא קבע.

לבטל את אזורי הרישום לבתי ספר ולחייב רשויות מקומיות בהגרלה בין הנרשמים, מה שיצמצם את ההעדפה הקיימת, בסלקציית התלמידים, לבתי ספר באזורים בהם מתגוררים בעלי הכנסה גבוהה.



 

 

 

שתפו:

על גיהוקים ונפיחות

 שר האנרגיה מבקש אישור ממשלה לדחות סגירה של כמה תחנות כוח לייצור חשמל המופעלות באמצעות שריפת פחם. הסיבה: בלי התחנות האלה יהיה מחסור בחשמל. התוצאה תהיה עודף פליטה של מזהמים לאוויר וזאת כדי שתהיה תעסוקה מלאה לבתי חולים וקופות חולים.

שתפו:

משכילות ומפסידות

 היה היו ימים של מאבק בין קפיטליזם וקומוניזם. לפחות מאבק אידיאולוגי.  למאבק הזה נולדה הסוציאל־דמוקרטיה – אדוארד ברנשטיין נחשב לאבי  הרעיון – שניסתה לחבר בין קפיטליזם כשיטה כלכלית מתוקנת לרעיון הסוציאליסטי "מכל אדם כפי יכולתו לכל אדם לכפי צרכיו". זו מדינת הרווחה המודרנית, שמתגלמת באופן המזוקק ביותר בסקנדינביה ובעיקר בשבדיה.

שתפו:

שם פעמיו ימינה

 איזה צורת משטר עדיפה: דיקטטורה ימנית נטו או פסבדו דמוקרטיה בהתפוררות לכאוס כאשר הימין מחזיק בנשק?

חסידי לנין מזכירים את אמרתו ש"ככל שיהיה יותר רע כך יהיה יותר טוב" (או משהו ברוח זו) וחסידי אגדות התנ"ך היהודי מזכירים את "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" מספר שמות. מכאן שכדאי להעדיף דיקטטורה.

שתפו:

יומנו של זוטר

 בשנים האחרונות לעבודתי ב"ידיעות אחרונות" התנדבתי לעבוד גם כעורך זוטר במוסף הכלכלי של העיתון. עורך זוטר הוא בעיקר טכנאי: משכתב, מביא תמונות ואיורים, מסדר את העמודים והשיא: כתיבת כותרות. די משמים.

יום אחד הניח העורך הבכיר במוסף – זה שמחליט מה נכנס לעיתון – על שולחני את קובץ הכתבות לעמודים 6,7  במוסף. ביניהן היתה ידיעה על רשת שיווק רהיטים שהכניסה "ליין חדש" של שולחנות אוכל. לכתבה נלוותה תמונה.

שתפו:

עושקים את הצעירים

 הנה ארבע הוכחות המלמדות שבכייני הכלכלה – כולם מתנגדי הממשלה – טועים והמצב טוב ויציב על אף המלחמה.

הוכחה מס' 1: בספטמבר 2023, כלומר ערב המלחמה, הסתכמו יתרות מטבע חוץ שבידי בנק ישראל ב־199 מיליארד דולר. בסוף חודש יולי 2024, המועד האחרון שפורסם, הסתכמו היתרות ב־213 מיליארד דולר.

המשמעות: אין בריחה של כסף לחו"ל.

הוכחה מס' 2: מחירו של דולר אמריקאי היה לפני המלחמה 3.7 שקלים. מחירו הנוכחי – זהה.

המשמעות: בנק ישראל אמנם התערב פה ושם התערב במחיר הדולר, אבל המעורבות היתה קטנה בהתחשב במצב הכללי שבו נתונה המדינה.

הוכחה מס' 3: שיעור האבטלה בספטמבר 2023 היה 3.2% מכוח העבודה. שיעור האבטלה הנוכחי – זהה.

המשמעות: אמנם המגויסים למילואים נספרים כ"עובדים" אבל היו כבר כמה מחזורי גיוס, מה שמלמד שמי שסיימו מילואים חזרו כנראה לעבוד.

הוכחה מס' 4: האינפלציה ערב המלחמה היתה קצת פחות מ־3% בשנה. כלומר, דומה לשיעור הנוכחי.

המשמעות: כמות הדיווחים על יוקר המחיה המאמיר אמנם ענקית אבל בעובדה, ההתייקרות אינה בשיעור חריג בהשוואה לשנים קודמות.

הסתייגות: כל העובדות המתוארות מבוססות על פרסומי הממשלה ובנק ישראל. במידה שהביביזם יוצר עכשיו פייק-מידע-סטטיסטי העובדות אינן עובדות וכל מה שנכתב דלעיל הוא הבל.

אבל בהנחה שהעובדות נכונות, הרי המצב הנוכחי דומה למצב בזמן הקורונה. אז הגיע הווירוס, הוכרז סגר והמצב היה על הפנים, עד שהמציאו חיסון שחיסל את המגיפה והחזיר את החיים למעין נורמליות.

המשמעות: אם בתוך חודשים ספורים תסתיים המלחמה בהסדר שיניח את דעת כל הצדדים לא תהיה סיבה לחשוש – מבחינה כלכלית – משיבוש מסיבי.

אבל, כך מזהיר מחקר שפרסמה קרן המטבע הבינלאומית, רוב המדינות המפותחות, וישראל ביניהן, לא הסיקו את המסקנות הראויות מהקורונה ולכן קיים חשש להתפתחות משבר כלכלי בינלאומי.

בישראל, בגלל המלחמה, המצב עלול להיות מסובך הרבה יותר.

 

הלוואות בריבית קצוצה

 

הכל נובע מהחלטת הממשלה, דה פקטו, לממן את המלחמה וכל הקשור בה באמצעות הלוואות.

הבעיה הגדולה עם הלוואות היא שככל שנזקקים ליותר מהן כך מחירן עולה. זו הבעיה של הטווח הקצר. בטווח היותר ארוך הבעיה היותר גדולה היא שצריך להחזיר את הכסף למלווים.

זה בדיוק מה שיקרה, והמשמעות היא עושק צעירים.

אני מעריך שכל מי שגילו 65 ויותר לא צריך להיות מודאג . בני ובנות ה-25 והלאה צריכים להיות מודאגים מאוד.

כשהחלה המלחמה והתבררו ממדי ההוצאה הוחלט להעלות את שיעור המע"מ מ־17% ל־18% החל מהחודש שעבר. הגיע החודש שעבר והמס לא הועלה. זה שווה ערך לבערך 10 מיליארד שקל בשנה – 10% מהוצאות המלחמה.

מדוע הממשלה ויתרה על הכסף הזה? כי החכם במומחי הכלכלה, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, אמר שיש גידול בהכנסות המדינה. הוא צדק, אלא שהגידול הזה מתגמד בהשוואה לגידול בהוצאות. התוצאה: כמות ההלוואות עולה.

כאשר זה קורה הממשלה נדרשת לשלם מחיר יותר גבוה עבור הכסף. מי יחזיר את הכסף? הצעירים. זו הזווית הלא־מוסרית של מימון ממשלה באמצעות חוב. המבוגרים נהנים מהכסף, הצעירים משלמים עליו.

תזכורת: גם מלחמת לבנון הראשונה מומנה בהלוואות. אלא שהממשלה – גם אז הליכוד היה בשלטון – הטילה מלווה חובה "מרצון" בריבית שלילית. גם זו יכולה להיות אופציה לממשלה הנוכחית במידה שהמצב יחריף.

העניין מחמיר אם מקבלים את התחזית של המחקר דלעיל ולפיו כל העולם בצרות. זה מהלך שיכול להוביל להעלאות ריבית מסיביות. וכפי שצוין, כל העלאת ריבית זה נטל נוסף על הצעירים.

זה מה שהסביר בנימין נתניהו כשהיה שר האוצר ב-2003 והציג את תכניתו הכלכלית. מי יודע מה קרה לו מאז, בגופו או בנפשו. אולי הוא מזדהה עכשיו עם הזקנים. מכל מקום, תשובה של ממש אין.

ובהתחשב בזה שהממשלה מתנגדת לכל הסדר ממשי של המלחמה והסכסוך, לא ברור מאין יוכל, אם יוכל, להגיע החיסון הכלכלי הנדרש.


 


 

 

שתפו:

החזירים מדברים

 בין כל פרסומי הממשלה אני הכי מכור  לפרק 4 של דו"ח מנהל הכנסות המדינה, גוף של משרד האוצר. כותרת הפרק היא "מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי על יחידים". זהו מקור המידע היחידי המחבר בין הכנסתו הידועה של אדם למס ההכנסה ולביטוח הלאומי. מה שמעניין בעיקר בפרק הוא החלוקה לעשירונים שמוצגת בו ודיווח מיוחד על המאיון העליון, כלומר 1% הכי עשירים במדינה.

שתפו:

סתימה בצינור

 מאז המבצע המוצלח לשחרור נשמתו של איסמעיל הנייה מגופו יש עדויות לסתימת צינור החמצן של המדינה – הטיסות מישראל ואליה. חברות התעופה מפחיתות טיסות ואף מבטלות אותן מחשש למלחמה קרובה. וכנראה, אף מדוייק יותר, חברות הביטוח דורשות פרמיות ענק בתנאי מלחמה. מכיוון שכל החברות הזרות אנטישמיות בהגדרתן נוצר מצב שבו כמעט רק שלוש החברות הישראליות מפעילות טיסות והן מצומצמות בהשוואה לביקוש. כך נראית סתימה בהיווצרות.

שתפו:

רולטה אמריקאית

 

ביום רביעי השבוע במהלך הליכה באזור שומם למדי הגיע מולי אדם מניף ידיים בצהלה וחיוך גדול על פניו. כשהגיע קרוב אלי אמר בקול שכולו עונג "הרגנו את איסמעיל הנייה".

סביר שרוב תושבי ישראל בדעה שמדובר בניצחון גדול על החמאס. בעובדה: רוב האופוזיציה הפרלמנטרית לא בדעה שאפשר שזה מהלך לא נבון, לא רצוי, מסוכן, בבחינת הימור. משנתם: ערבי מת זה ערבי טוב. והנייה מת, בכל זאת מעין ראש ממשלה, הוא ערבי מת טוב מאוד. אולי אפילו מצויין.

אם מצרפים לשמחה הזו את מעללי הימין בשבוע האחרון קשה למצוא הבדל בין מה שקורה כאן למה שקרה שם בשנים 1933 ואילך. ישראל בדרך הנכונה.

שתפו: