סתימה בצינור

 מאז המבצע המוצלח לשחרור נשמתו של איסמעיל הנייה מגופו יש עדויות לסתימת צינור החמצן של המדינה – הטיסות מישראל ואליה. חברות התעופה מפחיתות טיסות ואף מבטלות אותן מחשש למלחמה קרובה. וכנראה, אף מדוייק יותר, חברות הביטוח דורשות פרמיות ענק בתנאי מלחמה. מכיוון שכל החברות הזרות אנטישמיות בהגדרתן נוצר מצב שבו כמעט רק שלוש החברות הישראליות מפעילות טיסות והן מצומצמות בהשוואה לביקוש. כך נראית סתימה בהיווצרות.

בקפיטליזם של תחרות חופשית הביטוי הנוסף לצמצום הטיסות הוא העלאות מחירים. ואכן מחירי הטיסות תופחים לשמחת בעלי המניות של אל על ולמגינת כיסם של המבקשים לטוס.

השאלה היא איך זה שבתחרות החופשית טרם נוצרה חלופה. מכיוון שאני בור והדיוט בעסקים בדקתי שתי חלופות סבירות שאותן אני מציע בזאת  ליזמים.


עמאן ולרנקה


החלופה הראשונה היא לטוס מירדן. כל מה שהיזם הישראלי צריך זה לספק שרות מוניות ממרכזי הערים בישראל למעבר הגבול בגשר שייח חוסיין סמוך לבית שאן. במקביל להתקשר עם יזם ירדני שיאסוף את הנוסעים מהגשר ויסיע אותם לשדה התעופה בעמאן.

בירושלים פועל שרות מוניות כזה כבר הרבה שנים. הצעתי לכמה מחברי שביקשו לטוס לבחור בדרך הזו. אבל מבחינתם משמעותה ליפול מהפח הישראלי לפחת הירדני. כאן יש/יהיה טיל אירני בעמדת היכון ושם יש טרוריסט שמחפש ישראלים לנקמה על הרג הנייה. העובדה שבירדן בטוח למדי לא גוברת על הפחד.

ההצעה השנייה היא להגיע לקפריסין ולטוס משם. אלא שהקפיטליזם התחרותי טרם מצא יזם שיפעיל ספינות מחיפה ואשדוד ללרנקה. איך זה שהתחרות החופשית מפספסת רווח נאה שכזה?


קפיטליזם חזירי


כי השיטה דפוקה. בפועל אל על, ארקיע וישראייר גורפות רווחי ענק. מה אמורה לעשות ממשלה שרואה כשל שוק כזה?

נברתי בספרי הכלכלה ומצאתי רק פתרון אחד: להטיל פיקוח על המחירים. טיסה לאירופה במחיר מירבי של 350 דולר, טיסה ליבשת אמריקה ב־700 דולר ולתאילנד והודו ב־500 דולר.

בחרתי את המחירים האלה כי הם יעמידו את חברות התעופה בפני דילמה. האם להשבית טיסות או להפעיל אותן ברווח נמוך. כדי שהסידור יש להודיע כי המחירים יישארו בתוקף למשך שנה שלמה ולא יחולו על החברות הזרות.

זו תנועת מספריים קלאסית: לדפוק את העושקים ולתמרץ את הפחדנים. ויש גם תועלת נוספת.


פתרון לסכנת גיוס


החודש חל החופש הגדול של תלמידי הישיבות העומדים בסכנת גיוס. המודעות ברחובות השכונות עם ריכוז גבוה של חרדים מלמדות שיש פסיקה כמעט פה אחד של רבנים המחייבת תלמידי ישיבה לא להופיע בלשכות הגיוס.

במחירים הנקובים דלעיל, ועם הגדלת קיצבאות לתלמידי הישיבות (היועץ הכלכלי של ראש הממשלה הסביר כי יש שיפור ניכר בהכנסות הממשלה ממסים), יהיה ביקוש גדול שלהם לכרטיסי בריחה מהארץ עד שיריב לוין ימציא חוק שיסדר להם פטור. אך לא לפני תום פגרת הכנסת בנובמבר. כתוצאה מכך יהיה חסכון לצבא בהקמת בתי מעצר ומאסר לסרבנים.

כך נראית כלכלת מלחמה.


 


 

 

שתפו: