בשנים האחרונות לעבודתי ב"ידיעות אחרונות" התנדבתי לעבוד גם כעורך זוטר במוסף הכלכלי של העיתון. עורך זוטר הוא בעיקר טכנאי: משכתב, מביא תמונות ואיורים, מסדר את העמודים והשיא: כתיבת כותרות. די משמים.
יום אחד הניח העורך הבכיר במוסף – זה שמחליט
מה נכנס לעיתון – על שולחני את קובץ הכתבות לעמודים 6,7 במוסף. ביניהן היתה ידיעה על רשת שיווק רהיטים
שהכניסה "ליין חדש" של שולחנות אוכל. לכתבה נלוותה תמונה.
נכנסתי למשרדו של הבכיר ואמרתי: "מה
החרא הזה?". "תמונה וכיתוב", הוא השיב. "למה חרא ראוי לעיתון?"
תהיתי. "זו ידיעה בלעדית", השיב.
למחרת יצאו העיתונים לרחובות עם תמונת
השולחן והכיתוב בעמוד 6. בעיתון המתחרה, "מעריב", היתה תמונה של
"ליין הכסאות החדש לשולחן האוכל" עם כיתוב דומה.
העורך הבכיר רתח מזעם ואחרי שבוע כינס את כל
הכתבים ויחצ"ני תל אביב ובפיו הודעה דרמטית: מעכשיו אין יותר ידיעות בלעדיות.
היחצנ"ים זעמו והכתבים התבכיינו. הבכיר התעקש. כראוי.
אחרי שלושה שבועות הסדר הקודם שב על כנו וכך
למדתי על יחסי הון־עיתון.
המאון העליון והחרדים
נזכרתי באירוע זה כאשר קראתי את הכותרת הבאה: "בג"ץ,
היועמ"שית והצבא: מודל החיים החרדי אינו בר קיימא".
ההפתעה של העורך זוטר בדימוס היתה מוחלטת.
הוא לא ידע שבג"צ, היועצת המשפטית והצבא מחזיקים בחיקם מודל חיים חרדי. שמא
יש בחיקם גם מודל חיים למתנחלים? למשפחות חד הוריות? לתושבי חיפה נטולי חזירי בר?
לכלבים שנלחמים בעוז במנהרות עזה?
ואז התעוררה תהיה נוספת: מה זה בכלל "מודל
חיים"? האם הוא דומה למודל שוק חופשי? מודל מונופול בפעולה? ואיך המודל הזה
יודע לנבא שדווקא החיים החרדיים על הבנקט בשעה שבמאון העליון משלמים מס של 25% כאשר
המס השולי בהכנסת המינימום במאון הזה הוא 52%.
אני מבין שהחיים במאון העליון בני קיימא בזכות
שיעור המס הנמוך. אבל מה ההבדל בינו לחרדים, שגם לא משלמים מס וגם מקבלים קצבאות
והטבות מהמדינה בשמות שונים? מה לא בר קיימא בסידור החרדי?
עד כאן העוקצנות, ומכאן ברצינות.
הקיבוצים והחרדים
לשלטון, לכל שלטון בכל מדינה, יש יכולת
ואפילו חובה להחליט על הקצאת כספי ציבור למטרות מגוונות. כאשר בן גוריון וחבר
מרעיו היו בשלטון הם העדיפו לגנוב קרקעות מערבים ולהקים עליהן מושבים וקיבוצים למען
"יישוב הארץ". היישובים האלה היו מסובסדים מכף רגל ועד ראש בקצבאות
ודומיהן, בעיקר אשראי מוזל, ונהנו מנוסחאות חלוקת כספי חינוך לפי מספר הכיתות בלבד
גם כאשר בקיבוץ היו עשרה תלמידים בכיתה ובתל אביב
40.
בן גוריון, כידוע, גם פטר מגיוס 400 חרדים
ואת כל הנשים הדתיות לסוגיהן.
הקואליציות התקדמו ו"מודל החיים החרדי"
הוכיח יעילות מדהימה. הם התרבו, התעשרו והתעצמו פוליטית.
מודל הצבא
האם המודל של הצבא הוא בר קיימא? 99% מהזמן 80% מהצבא לא עושה שום כלום ומקבל
קצבה הנקראת שכר. זה חיוני ובר קיימא, יאמרו אוהבי השיטה הישראלית. מעניין. אלפי
שנים חיו היהודים בלי צבא. כן, פה ושם היו פרעות אבל מאז שיש כאן מדינה עם צבא
שיעור ההרוגים היהודים בשנה גדול עשרות מונים בהשוואה ליהודים בחו"ל. והרוגים ערבים? אותם לא סופרים במקומותינו.
רמת החיים החרדית מבוססת ויציבה. כמו הצבא. הכל
הקצאה ממשלתית בתמיכה של רוב מוחץ של המצביעים לכנסת, לרבות מצביעי בנט, לפיד,
ליברמן ומפלגת העבודה בעיניים. יעני, אופוזיציה.
אבל העורך הזוטר הבריק. ללמדנו על יחסי
עיתון־חרטוט כותרתי.
