מחקר
אמריקאי חדש מצא כי
ככל שהחברה שוויונית יותר, כך קל יותר למדינה לגבות מסים מאזרחיה • ואיך
זה קשור להקטנת הגירעון?
לא מכבר פרץ ויכוח בין ראש הממשלה ונגיד בנק ישראל בעקבות החלטתו של בנימין נתניהו
להגדיל את "יעד הגירעון הממשלתי" (ל(2013- ל3%- מההכנסה הלאומית. סטנלי
פישר בדעה שזו הפרזה כלפי מעלה ויש להסתפק בגירעון של 2. 5% מההכנסה הלאומית - פער של 4
מיליארד שקל.
ראש הממשלה הסביר כי היעד החדש אינו גדול
בהשוואה בינלאומית. רוב המדינות
המפותחות, ציין, הן בעלות גירעון גדול עוד יותר.
לכן, לדעתו, המדיניות שלו "אחראית. " היה מקום להתווכח על העניין הזה, אם היה צל של סיכוי שבפועל יקרה מה שה"יעד"
קובע. כבר השנה המצב בפועל חורג ב10- מיליארד שקל מה"יעד" של השנה הבאה.
ליעדים הכלכליים של ראש ממשלתנו יש נטייה שלא להתממש.
צרת רבים –
נחמת טיפשים
אם זה היה כל הסיפור - לא נורא. בעת המשבר הפיננסי הזה אין כמעט מדינה שעומדת ביעדי
ראש ממשלתה. ואם כך הדברים, יש נחמה בצרת רבים. עד שקוראים את מחקרם החדש של יהושע אייזנמן מאוניברסיטת קליפורניה ושל
יוטין ג'ינג'רק מאוניברסיטת לונדון.
צרת רבים, במקרה הזה,
היא נחמת טיפשים.
גירעון, כלומר הוצאה גדולה מההכנסה,
מחייב את הממשלה לקחת הלוואה. הלוואות
יש להחזיר, ואף משלמים ריבית. מאיפה יהיה כסף
להחזיר? התשובה המקובלת היא: מתוך ההכנסה הלאומית (או, במינוח הכלכלי, התפוקה המקומית הגולמית) העתידית.
אם כתוצאה מההלוואה שתושקע בתבונה תגדל ההכנסה הלאומית, יהיה מאיפה
להחזיר.
אלא שההכנסה הלאומית אינה אלא נתון סטטיסטי. היא לא מחזירה חובות.
כדי להפוך את ההכנסה הלאומית לכסף צריך מס. מכאן
המסקנה שהגדלת הגירעון אינה אלא שיטה לדחיית תשלום מס - שכולנו נצטרך לשלם - לעתיד,
בתוספת הריבית. לכן, לפעמים, יש
המכנים את הגירעון בכינוי "מס ילדים. "
המס והשיוויון
מאיפה יגיע המס העתידי? בזה עוסק צמד
החוקרים. היכולת לגבות מסים, הם
מוצאים, תלויה בהתחלקות ההכנסה. ככל שהחברה יותר
שוויונית, כך קל יותר לגבות מסים.
וככל שהחברה פחות שוויונית,
כך קשה יותר. בחברה שוויונית יותר יש
יותר מן המשותף. יש יותר סולידריות, ולכן - אולי - גם נכונות
גדולה יותר לשלם מס והימנעות - מעשי עשירים - מתכנוני מס. היכולת הזו לגבות מסים, כך מוצא המחקר, מוכרת
גם למי שמוכן להלוות כסף לממשלה. המלווים יגבו יותר ריבית ככל שהמדינה פחות שוויונית. למה? כי
הם חוששים שאי השוויון יפגע ביכולת להחזיר מסים.
זה רלוונטי למה שקורה כאן. לא מכבר אמר ראש הממשלה: "העוני ירד. . . מסיבה אחת פשוטה, משום שאנחנו התערבנו כאן. ". . . אם נקבל את דברי נתניהו כפשוטם,
אזי יהיה לנו יותר קל להחזיר חובות - כי העניים יתעשרו, ישלמו מסים ולקופת המדינה ירווח.
נתוני העוני בישראל כמעט אינם משתנים. כנראה שהם לא קשובים לדברי נתניהו. אלא שאי שוויון הוא מושג רחב בהרבה מעוני. אי שוויון הוא משהו שתופס את כלל האוכלוסייה ולא רק
את החמישית
המוגדרת ענייה. נתוני האי שוויון
מספרים את הסיפור הבא: המדד המקובל לאי שוויון הוא מדד הקרוי ג'יני, שככל שערכו גדול יותר הוא מצביע על יותר
אי שוויון. מדד ג'יני עלה מ0. 3593- ב1999- ל0. 3841- ב- 2010- שהיא השנה האחרונה שלגביה יש מידע - גידול של 7% במדד האי שוויון.
עד כמה
ישראל קרובה ליוון
מה שמחזיר אותנו למחקר. אייזנמן וג'ינג'רק מצאו כי גידול של 1% בממדי האי שוויון מקטין את יכולת גביית המסים בשיעור של 2% ומגדיל את הריבית המשולמת על החובות הממשלתיים ב. 0. 45%- באחוזים זה נראה קטן. בחיים הממשיים מדובר בעשרות מיליארדים.
על פי הממצאים, ישראל פגיעה מאוד להגדלת
הגירעון בגלל שהיא מדינה עם אי שוויון ניכר בהכנסות.
מדד האי
שוויון "שלנו" גדול מזה של יוון, פורטוגל, ספרד, איטליה ואירלנד - כל
המדינות שנפגעו
קשה במשבר החובות הפיננסי. לכן, כל
השוואה בינלאומית רק מחמירה עם ישראל ולא מיטיבה עימה.
אך, וזה מה שחשוב, קל לתקן את המעוות. תפעלו לצמצום האי שוויון - והיכולת להימנע ממשבר
גוברת. לכן, אין אלא לברך את הממשלה והכנסת שביטלו את
ההצעה למיסוי מיליונרים ועוד כהנה וכהנה מסים לצמצום פערים.
24. 7. 2012
