על פי המוסכם במקומותינו, אחד מגורמי
הפשיעה הוא שימוש בסמים - מריחואנה, חשיש, קוקאין, הרואין ושאר ירקות.
לפיכך יש במשטרה יחידות מיוחדות העוסקות בנושא, ויש אף "רשות למלחמה בסמים ובאלכוהול," עם מדען ראשי, ומחקרים בנושאים
כמו "תרומתם של חיפוש ריגושים
ואימפולסיביות להשפעת התערבות באמצעות אתגר על כמיהה לסמים. "
מומחים לדבר עבירה חלוקים, עם זאת, באשר
לחשיבות ה"מלחמה" בשימוש בסמים.
בסדרת הטלוויזיה "הסמויה" הוצגה
המחלוקת הזאת כשמפקד משטרה באחד מרובעי בולטימור הכריז על אזור מוגדר שבו מותר לבצע עסקאות
קנייה ומכירה של סמים ללא התערבות משטרתית.
משנודע הדבר למפקדיו
הם נתקפו בזעם, המסחר הוחזר אל מתחת לשולחן, והמשטרה המשיכה לרדוף - ללא הצלחה של ממש כמובן - אחר
סוחרי הסמים.
בהולנד ובפורטוגל אין ענישה על אחזקת סמים
לצריכה אישית. במדינות אחרות יש ויש. לפני כמה שנים יזמה המשטרה ברובע למבת' בלונדון משהו
דומה: הותרה האחזקה של חשיש ומריחואנה לצריכה אישית ללא התערבות משטרתית של ממש. ההתערבות היחידה הייתה לתת לצרכנים אזהרה, אבל ללא עונשים. שלושה פרופסורים לכלכלה
(ג'רום אדה, ברנדון מקונל ואימראם רסול) חברו כדי לבדוק את הנזקים והתועלות של
התוכנית, שנמשכה כשנה.
הממצאים: . 1 חל גידול של 18% בשימוש בקנאביס, כאשר מחצית הגידול נבעה מ"תיירים" שהגיעו
ללמבת' למטרה
זו, ויתר הגידול נבע מגידול בצריכה האישית.
. 2 שיעור הפשיעה האלימה ירד בכ,11%- למרות הגידול בצריכה.
מסקנה: אולי הרשות למלחמה בסמים
ובאלכוהול צריכה להתייחס
לקנאביס כמו לאלכוהול.
17. 7. 2012
