סגן שר הבריאות מציע להכליל את הביטוח
הסיעודי בסל הבריאות. ההצעה עולה הון
לקופה הציבורית שמצבה עגום ממילא . לכן, מוצע להעלות את מס הבריאות.
המילה "סיעודי" היא
רבת שימושים ומשמעויות. מי שלא מכיר
את הגוונים רואה קשישה שלא מסוגלת לטפל בעצמה על מיטה במוסד "סיעודי. " המוסדות האלה, חלקם במימון ציבורי וחלקם פרטיים, עולים בערך 20-12 אלף שקל לחודש. יש להם
ביקוש אדיר גם בגלל שיש יותר קשישים במצב קשה, אך בעיקר בגלל השיטה.
המצב היותר נפוץ הוא קשיש שגר בביתו, אינו
חולה באופן מיוחד, אך נזקק לסיוע בניקיון, ברחצה, ולעתים בהליכה ובבישול. הביטוח הלאומי מקצה כ15- שעות לשבוע (בערך שעתיים ביום) במימון המדינה.
מי שזקוק ליותר מזה, נאלץ לשכור על חשבונו עובד זר ל24- שעות ביממה (בהנחה שניתן אישור) או לשכור בתשלום עובד ישראלי - כמו
זה שמקצה הביטוח הלאומי באמצעות קבלנים.
כתוצאה מהמדיניות הזו יותר ויותר קשישים נדחפים (בעצמם או על ידי המשפחה שלהם)
למוסדות, שהם יקרים בהשוואה לטיפול בבית.
מכאן מתבקשת החלופה המיטיבה: להקצות שעות מטפל לפי מצבו של הקשיש ללא מגבלה של שעות. זה כסף הרבה יותר קטן מהעברת מוסדות סיעודיים לקופות החולים.
24. 7. 2012
