16 בדצמבר 2014

מצע לא ימני


בשבועות הבאים יועלו כאן כמה מהסוגיות הפוליטיות-כלכליות-חברתיות שבהן ישראל הגיעה לשפל – כמו גם הצעות, מהצד הלא ימני של הקשת הפוליטית - איך נחלצים מהבור.

פרק א - הפנסיה

בישראל נוהגות היום שלוש שיטות פנסיה שונות. הנה הן לפי סדר טיב הפנסיה מנקודת ראות המקבל ובסדר הפוך מנקודת ראות תקציב המדינה: הפנסיה התקציבית, הפנסיה בקרנות הפנסיה הוותיקות (למי שהצטרפו עד 1994) והפנסיה בקרנות הפנסיה החדשות (למי שהצטרפו לאחר 1994).


בפנסיה תקציבית עד לפני כמה שנים, המבוטח לא הפריש כלל משכרו וקיבל פנסיה הצמודה למשכורתו האחרונה. גם עתה התשלום של העובד הוא זעיר,  כ – 2% מהשכר. המשכורת האחרונה היא, כמעט תמיד, השכר הגבוה ביותר. הפנסיה הזו ננעלה לפני כמה שנים למצטרפים חדשים אבל רוב עובדי הציבור, ובמיוחד אנשי הצבא, המשטרה, המוסד והשב"כ עדיין זכאים לה. אלה האחרונים אף זוכים לפנסיה  מגיל 45.

בפנסיה של קרנות הפנסיה הוותיקות העובד והמעסיק משלמים ביחד  21% מהשכר מדי חודש. ב – 1994 בקנוניה בין שר האוצר בייגה שוחט ויו"ר ההסתדרות, חיים רמון, נסגרו הקרנות למצטרפים חדשים. אין כמו מפלגת העבודה כדי לייצר אפליה - וכך נעשה כאן. משהולאמו הקרנות – ותודה אמיתית לשר האוצר דאז בנימין נתניהו – נקבעו בחוק כללים לגבי הזכאות ועיקרם שהפנסיה מחושבת כשיעור מהשכר הממוצע של העובד במשך כל שנות עבודתו – שכר שהוא תמיד נמוך מהשכר האחרון.

כל מי שהחל לחסוך לפנסיה מ 1995 ואילך נותר עם הקרנות החדשות שבהן המבוטח לא יודע כמה יקבל לעת זיקנה. וזאת  בגלל שלוש סיבות עיקריות: הראשונה, הכסף מושקע בבורסה, ולך תדע לאן זו תלך. השנייה, דמי ניהול גבוהים שבפועל גוזלים בין רבע לשליש מהפנסיה העתידית. והשלישית, ככל שתוחלת החיים תעלה – כך הפנסיה תקטן.

איך החברה הישראלית חיה בשלום עם פער זכויות שכזה? נעזוב את הימין: הוא ממילא לא מתעניין בשיוויון. אבל טיפוס מהסוג של ציפי לבני שנשבעת באותו שיוויון לא נקפה אצבע לתיקון המצב. אף פעם.

הסדר מוצע

המצע הלא ימני מבקש לגבש שיטה אחידה שנותנת פתרון הוגן הן למבוטח והם למשלם המס העתידי שאפשר וייאלץ לשלם חלק מהנטל. בעיקרו של דבר מפעילים את הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות על כל עובד. המשמעות: תשלום חודשי של 21% על ידי העובד והמעסיק ביחד במקום 17.5%. 90% מהכסף יושקע באגרות חוב ממשלתיות שאינן סחירות בבורסה, ולכן לא יידרשו דמי ניהול אלא בשברי אחוז. עובד לא יהיה רשאי למשוך את כספי הפיצויים והם ישמשו לפנסיה בלבד. השכר המבוטח לא יעלה על פי 5 מהשכר החציוני (בערך 30,000 שקל לחודש). הסדרי המס הקיימים יימשכו אך עובד יוכל לנצלם, אם מיצה זכויות במס הכנסה, כנגד דמי ביטוח לאומי. זה מנגנון שיאפשר גם לבעלי שכר נמוך ליהנות מהטבת המס בתמורה להגדלת הגביה.