18 בדצמבר 2014

מצע לא ימני - חינוך


לפחות בין כלכלנים יש הסכמה כי "הון אנושי" – התפוקה של החינוך – היא המפתח המרכזי לכל מה שקורה בתחומי הכלכלה והחברה, ובוודאי לרמת ואיכות חיים. ולכן, כמו בתחומים אחרים, אי שיוויון בחינוך יוצר מצב שבו אבות אכלו בוסר ושיני ילדיהם תיקהנה. הפער באיכות החינוך  הוא הכלי המרכזי שבאמצעותו אי שיוויון הופך חלק ממערכת התורשה החברתית. גם אם כל ההורים היו בעלי  הכנסה שווה, גורל ילדיהם היה שונה בגלל העדפות שונות של הורים לגבי ההוצאות שהם מוציאים על ילדיהם.  


לכן הדיבורים על הזדמנות שווה לילדים הם עורבא פרח במשטר חברתי שבו לא זו בלבד שרמת ההכנסה של ההורים שונה, אלא שיש להם העדפות שונות. מכאן נובע הצורך לתקן, באמצעות החינוך, מקצת מהפערים הנובעים מהחיים היום-יומיים, וזאת כדי ששיני הילדים לא יסבלו יתר על המידה מהתפריט של הוריהם.

כאשר שי פירון, לשעבר שר חינוך, דיבר על תיקצוב דיפרציאלי הוא דיבר על סכומי הכסף הממשלתי שכידוע גבוהים בהרבה כאשר הם מועברים לקבוצה מיטיבת ההכנסה של החינוך הממלכתי דתי. אלא שהכסף הממשלתי אצל מיטיבי ההכנסה ברעננה הוא רק חלק קטן מתקציב החינוך בפועל בעוד שברהט זה כל הכסף המגיע למערכת החינוך. כל תרגילי התיקצוב הממשלתיים לא יעזרו כאשר יש פערי ענק בין רשויות מקומיות ופערים עוד יותר גדולים בין ההורים.

הלאמה והפרטה

לכן מה שמתבקש הוא להלאים את "מערכת החינוך". כל גני הילדים ובתי הספר יממונו אך ורק על ידי המדינה. ייאסר על הורים ועל רשויות מקומיות ועל תאגידים ועל עמותות של רצון טוב לשים ולוא אגורה במוסדות חינוך. מי שרוצה לתרום מוזמן לשים את כספו בקרן ממשלתית שתחלק את הכסף על בסיס צרכים.

במקביל מבטלים את חוק חינוך חובה. ההורים יוכלו לבחור שלא לשלוח את ילדיהם למערכת הממלכתית. כל מוסד חינוכי פרטי יוכל לפעול כרצונו, אך ללא כסף ציבורי. בדיוק כמו שאדם פרטי רשאי לפנות לרופא פרטי, ולא לרופא של קופת חולים.

במוסדות המולאמים תהיה תכנית לימודים ש – 70% ממנה יקבע משרד החינוך ללא שיעורי דת. את השאר יקבע  בית הספר.  בתמורה לזכות לקבוע מה את תכנית הלימודים, יאבדו בתי הספר  את זכותם לקבוע מי יהיו התלמידים במוסד שלהם. כל גן ילדים וכל בית ספר יהיו פתוחים לפני כל תלמיד. במקום שיש בו עודף ביקוש תתקיים הגרלה מי יתקבל ומי יידחה.

המדינה תשקיע רק בשני פרויקטים: בניית עוד מבנים לבתי ספר ולגנים כדי להגיע למצב שבתוך עשור לא יהיו יותר מ – 25 תלמידים בכיתה וכן בהנהגת יום לימודים ארוך שיתחיל בשמונה בבוקר ויסתיים בארבע אחר הצהרים ובו ישולבו גם "חוגים".

המימון הנוסף

מכיוון שהמדינה לוקחת את מלוא האחריות על התלמידים היא זכאית לקבל מימון. חלקו יבוא מביטול העברות כספים לרשויות המקומיות. חלקו מהקטנת הארנונה העיסקית שתישאר בידי כל רשות מקומית (ראו פרק רשויות מקומיות). סכום נוסף יבוא מביטול קיצבת ילדים החל מגיל 4 המועד בו מתחיל לפעול החינוך הממלכתי.

(זה הפרק השני בסדרה על בחירות 2015 )