הבה ניכנס לעורו של הבעלים והמנהל של
"מ.מ. ארגזים לרכב". המפעל
הקטן משתמש בפח כחומר גלם עיקרי שממנו מייצרים את המרכבים
ל"ארגזים" למשאיות. לאחרונה הודיע ספק הפח של מ.מ. כי בכוונתו לייקר את
מחיר חומר הגלם.
שאלה: מה יעשה מנהל המפעל?
א. ישלם את התוספת.
ב. ייחפש ספק אחר.
ג. יפנה לבג"צ ויבקש שיכפו על הספק הקיים למכור לו את הפח במחיר הישן.
אם מי מהקוראים בדעה שתשובה ב' היא הנכונה הרי שקיבל ציון נכשל בכלכלה פוליטית
ישראלית. בקפיטליזם שנוצר אצלנו התשובה הנכונה היא ג'.
סיפור המעשה כך היה:
בעידוד הממשלה ולעיתים בסיבסודה הקימו כמה אנשי עסקים
תחנות כוח לייצור חשמל. הבה לא ניסחף אחרי המילים הגבוהות. תחנת כוח היא מבנה שבו
מותקן מנוע. המנוע שורף דלק – גז או סולר – ובתהליך נוצרים חשמל וחום. פשוט אך
חיוני.
למה סיבסדה הממשלה את אנשי העסקים האלה? כלום לא די בחשמל המיוצר בידי חברת
חשמל הממשלתית? ההסבר הוא שהממשלה מתעבת מונופולים (למעט הצבא, ספק הגז הטבעי,
כימיקלים לישראל ועוד כמה מטייקונינו) והיא ביקשה לייצר תחרות לחברת החשמל הציבורית
באמצעות חשמל "פרטי". יפה? נהדר!
כאמור, לייצר חשמל זה לא ממש מסובך. להביא את החשמל לבית של מ.מ., למפעל
שלו ולחנות המכולת השכונתית זה כבר עניין מורכב. אז עלתה הממשלה שלנו על רעיון
מבריק: מדוע שיצרן פרטי של חשמל יצטרך להטריח את מוחו, ובמיוחד את כספו, בהבאת
החשמל ללקוחותיו? הבה ונקל עליו ונאפשר לו להתעלק על חוטי החשמל של חברת החשמל
הממשלתית וכך "המשק הלאומי" יחסוך חוטים ועמודים שרק מכערים את הנוף .
הגיוני? נהדר!
הלך מנוע?
מ.מ. דווקא התעניין בחשמל הפרטי הזה. הן משום שגם הוא למד שלא לאהוב את חברת חשמל, והן בגלל
שהפך לתומך נלהב של תחרות ויוזמה חופשית. ובכל זאת תהה "אבל מה יקרה אם המנוע
שלכם יתקלקל, ולא יהיה חשמל" שאל את היצרן הפרטי?
"אל תדאג", הבטיחו לו. כי הממשלה פסקה שאם המנוע שמיצר חשמל
פרטי יתקלקל הרי שחברת החשמל הציבורית תיתן גיבוי. הנה לכם עוד סובסידיה ציבורית
ליצרן הפרטי.
לא חברת חשמל היא שקובעת את מחיר החשמל. את זה עושה רשות החשמל – גוף
ציבורי שהוקם מכוח החוק וזה תפקידו הבלעדי. אגב, כאשר אתם שומעים את סילבן שלום
ויאיר לפיד מספרים בגאווה שהם הורידו את מחיר החשמל ב – 10% החל מיום ראשון הקרוב –
הם לא אומרים אמת. זו רשות החשמל.
הרשות קבעה כי יצרן פרטי של חשמל, שהממשלה שיחררה אותו מחובת הולכת החשמל
ומעמידה בחוזה שהוא עצמו חתום עליו, ישלם לחברת חשמל עבור השימוש בחוטים להולכה
ועבור הגיבוי שהיא נותנת לו כאשר הוא מפסיק לייצר חשמל.
הולכים בג"צה
מה עשו היצרנים הפרטיים האלה? האם הקימו חוטים משלהם כפי שמתבקש מתחרות
קפיטליסטית למהדרין? ממש לא. הם לא פסיכים. האם הם הקימו יחידת גיבוי מיוחדת למקרה
שייגמר להם הסולר במיכל? הם לא מטומטמים.
במקום זה הם הלכו לבג"ץ בדרישה שיורידו את המחיר שהם יצטרכו לשלם
עבור השרות שהם מקבלים מחברת חשמל.
זה מה שנקרא קפיטליזם טפילי. הקפיטליסט מקבל סובסידיה מהממשלה ושרות מחברה
ממשלתית. אבל לשלם על כך בתמורה? את זה אתם תעשו.
(פורסם
ב"ידיעות אחרונות" ב – 27.1.2015)
