14 בינואר 2017

עסקי הביש



ההתחלה היתה במצרים. ב - 1954 הכשיר צה"ל, בהוראת הממשלה,  קבוצה של יהודים מצריים לבצע פעולות טרור (כן, חשוב לזכור, במיוחד השבוע) בדואר המרכזי ובספריה באלכסנדריה ובספריה האמריקאית בקהיר. המטרה הפוליטית היתה לקלקל את יחסי מצרים עם אנגליה וארה"ב. השיטה היא מטעני חבלה. ל"טרור האיסלם הקיצוני", כהגדרת מנהיגינו, היה ממי ללמוד.


לקראת יום העצמאות המצרי תוכננה פעולת השיא: פיגועים בבתי קולנוע. המטען נדלק בכיסו של אחד המפגעים, פיליפ נתנסון. הוא וכל חבריו נתפסו, נשפטו וחלקם הוצא להורג.
"מבצע סוזאנה" הפך מאז ל"עסק הביש". מי אחראי לבושה ולטרור? ראש הממשלה לא ידע אלא בדיעבד. שר הביטחון טען שלא הוא זה שנתן את ההוראה. הרמטכ"ל וראש אגף המודיעין התנערו מאחריות. העניין חולל סערה פוליטית. ממשלה קמה ונפלה.

היהודי האמריקאי

אתנחתא למשחק ריגול יותר מוכר. בעוד משה מרזוק, מרסל ניניו, ויקטור לוי וחבריהם מכינים פצצות, נולד בארה"ב ג'ונתן פולארד. לימים עבד האיש במודיעין של הצי האמריקאי, למד היטב מה יודע המודיעין והציע מרכולתו – סודות – למרבה במחיר. לאביאם סלע, קצין ישראלי בחופשת לימודים בארה"ב, הציע פולארד את הסחורה. סלע בדק ביחידה לקשרי מדע במשרד הביטחון האם יש קונים לסחורה. וכך נולד הריגול הכי מפורסם של ישראל אצל הידידה הגדולה. פולארד נתפס כאשר נבעט משגרירות ישראל בוושינגטון, נשפט ונידון למאסר עולם ממנו שוחרר לפני שנים ספורות. מי נתן את ההוראה לרגל בארה"ב? האם רק ראש היחידה? האם מישהו אחר? מדוע ראש הממשלה לא הורה לחלצו מבעוד מועד?
עוד עסק ביש זוטא.

ב- 2006 הקימה הממשלה את המשרד לעניינים אסטרטגיים. שנתיים מאוחר יותר הוא בוטל וקם לתחייה ב – 2009. נתניהו פיצה במשרד הזה את משה (בוגי) יעלון שיועד לשר ביטחון – תפקיד שניתן לאהוד ברק. מה עושים שם? שטויות, אומרים מבינים בהבלי אסטרטגיה. בעיקר מנסים לעקוץ את ה – BDS – ארגון שאינו חביב על שרי הממשלה. אבל יעלון ואחריו יובל שטייניץ מצאו תעסוקה. קטנה, שטותית אבל יש לשכה ואוטו ומנכ"ל.
בממשלה הנוכחית חיפשו תפקיד לגלעד ארדן. הוא רצה קידום. המשרד לביטחון פנים קטן עליו ולכן קיבל גם את משרד השטויות ותקציב של עשרות מיליוני שקלים לביצוע המשימות האסטרטגיות.

היהודים הבריטים

אחדים מעובדי המשרד מוצבים בחו"ל. אחד מהם הוא שי מסוט שהתמקם בלונדון. שם הוא פגש את "רובין". יש האומרים כי התיידדו. בכל מקרה "רובין", שהיה על אמת כתב "אל ג'זירה", צילם את מסוט בפעילותו המבורכת. כמובן באישור המרגל הישראלי היצירתי שהתגאה במעשיו למען העם והמולדת.

מה הפעילות? מסוט אירגן יהודים אנגלים שיפעלו נגד גורמים ממשלתיים ופוליטיים שנתפסו במשרד האסטרטגי כאנטי ישראלים. על הכוונת היה שר במשרד החוץ האנגלי וראש האופוזיציה ממפלגת הלייבור. פצצות לא היו, אבל הפצצה הפוליטית – משנחשפה הפרשה – כיפרה בעצמתה על העדר חומרי הנפץ.

מסוט הוחזר מיד לארץ. מדוע המשרד לעניינים אסטרטגיים מתעסק בהפלת אישים פוליטיים? במשרד החוץ רומזים שגלעד ארדן השיג תקציבים כל כך גדולים שהכסף עלה לו לראש.
השגרירות בלונדון, מדווח העיתון "גארדיאן", העמידה את משרד החוץ על חומרת מעשיו של האיש שפועל בשם הממשלה. האם המידע הגיע לשר החוץ? הוא עשה משהו?

עסק ביש מודל 2017.

אבל ישראל, מתברר, מתמידה בפגיעה ביהודים.

(פורסם ב"ידיעות אחרונות" ב- 12.1.2017)


נ.ב. דובר המשרד לעניינים אסטרטגיים הודיע ל"ידיעות אחרונות" כי מסוט לא היה ואינו עובד המשרד. ממברק השגריר בלונדון שצוטט ב"גארדיאן" עולה אחרת. מסוט עצמו, ממשיך העיתון האנגלי, כתב כי הוא עובד "מערכת הביטחון". ובכל מקרה פעל מתוך השגרירות. לגופו של עסק הביש הוויכוח זה לא מעלה ולא מוריד.