ביביזם חינוכי

 


 

השבוע התקיים כינוס של עובדי הוראה וחוקריה ביוזמת מרכז טאוב בירושלים. הכנס, אחד מיני כמה שהתקיימו בחודשים האחרונים, נועד לדון בשאלה איך אירגוני המורים משתלבים בשנת הלימודים הקרובה שמתחילה בעוד כשבועיים. אלא שמהר מאוד הבינו כל המשתתפים כי הבעיה האחרונה שיש בענייני חינוך לעת קורונה היא... אירגוני המורים.

 

וכך הפך המפגש לשיחה על מה יהיה. באוויר היתה תחושה שיש אי ודאות גדולה. אבל ככל שהשיחה נמשכה התגבשה ההכרה שיש ודאות כמעט מוחלטת שיהיה כאן אי סדר אחד גדול. סוגיית תקציב הממשלה – חד שנתי לעומת דו שנתי - נראית פתירה למהדרין בהשוואה למה שצפוי בחינוך. אחד המשתתפים העיר כי חבל על הזמן המוקדש לדיון על השנה הקרובה. ממילא זו שנה אבודה. ראוי יותר לדבר על מה ראוי שיהיה בעוד כמה שנים.....

לפני שישה חודשים

הדבר המפתיע ביותר הוא שעברו כמעט שישה חודשים מתחילת המגיפה והממשלה לא עשתה דבר. כפשוטו. מרגע הסגר הראשון היה ברור שמוקד העניין הבריאותי הוא במניעת צפיפות. המשמעות החינוכית של זה היא הקטנת הכיתות. מכיוון שאי אפשר לבנות כיתות בטווח זמן קצר, מה שנדרש הוא למצוא מקומות נוספים שבהם אפשר ללמוד: בתי כנסת, מסגדים, כנסיות, מועדונים, מתנ"סים ולהפקיע את כולם לטובת בתי ספר. ובמקביל להתחיל בבנייה מואצת של מבנים טרומיים. ולחילופין: לימודי גן חובה ויסודיים עד השעה 1300 בכל מתקני החינוך ולימודי חטיבת ביניים ותיכון מהשעה 1330 ואילך.

שום כלום מכל זה לא נעשה.

בצד טיפול בהיבט הפיזי של מבנים וציוד לחינוך, מה שהתבקש מהרגע הראשון הוא, כמובן, עובדים. המאגר הגדול ביותר של מורים "מובטלים" הוא פנסיונרים. ראיתם, שמעתם על מאמצי הגיוס של אלה להוראה בעוד שבועיים? ללמד כיתה בת 15 תלמידים בלבד יכול להיות עונג למורים שעברם הוא בניהול כיתה של 30+.

כמעט כלום מזה לא נעשה.

הרבה להג נשפך על "הוראה מקוונת". מדוע להג? כי אלה תענוגות של חזקים, של בתי ספר עם כסף ומורים שיודעים איך להשתמש במחשב ולעבוד בזום. שם תיתכן מערכת תקשורת אינטראקטיבית עם התלמידים בבית. שם יש מחשב לכל ילד ואינטרנט לכל בית. במקומות עשירים אכן עסקו בהכשרת מורים לעניין הזה. אבל בהכשרת התשתית והבתים לכל? משרד החינוך מעריך שמחצית מבתי הספר והתלמידים ערוכים. באמת? אינטראקטיביות לימודית מרחוק? נניח שיואב גלנט ומרעיו מדווחים אמת. אז מה עשיתם חצי שנה למען החצי השני?

שום כלום מזה לא נעשה.

שלא לדבר על כך שיש בעיה עקרונית עם לימוד מקוון: הוא מונע את הביחד שהוא יסוד חשוב בחינוך שאינו רק ללמד ילדים איך לנתח פונקציות מתמטיות.

הביביזם בפעולה

וזה בדיוק הביביזם החינוכי. הרבה מילים. הרבה הסחת דעת לענייני קשקושיים. הרבה הסתה כנגד הזולת. ואפס מנהיגות ועשייה. גם ביבי מבין מי מפסיד מזה, אבל זה לא חשוב כל עוד יש איראן, חיזבאללה, שמאלנים חמוצים, שאת כל אלה יאשימו במחדל הממשלתי.

 

שתפו: