שני שימפנזים נכנסים
לבנק. לא, זה לא ספר חדש של דוד גרוסמן. זו תחילתה של חידה פיננסית שפתרונה אפשר
ויהיה נעוץ בסקס. אז מעט סבלנות.
כנדרש היום,
השניים קבעו פגישה מבעוד מועד עם יועץ השקעות, כדי לדון בתכניתם להשקיע כל אחד
100,000 שקל. היועץ הסתכל באורחיו ונדהם לראות כי שימפנזה א' גובהו 2 מטר ואילו שימפנזה
ב' רק מטר אחד. כדי להיטיב בייעוץ שייתן ביקש היועץ מעט מידע על מצבו של כל משקיע.
התברר כי לשימפנזה א' היה התקף לב בגיל 10, הוא עבר צינתור ובעורקיו מותקן עתה
סטנט.
מכאן לכתב
החידה: מי מבין השניים ישקיע נתח גדול יותר במניות?
א.
שימפנזה א'
ב.
שימפנזה ב'
ג.
לך תדע
יהיו כאלה
שיבטלו את העניין ויגידו ששימפנזים לא נכנסים לבנק לבצע השקעות. אבל חדי עין זיהו
מזמן שלא כך הוא: מן המפורסמות הוא שאליעזר פישמן שאכן נכנס לבנק להשקיע (את הכסף
הוא קיבל מהבנק, ולא להפך, אבל לא בזה העניין). אבל גם אלה שהשלימו עם שימפנזות בתפקיד
משקיעים אולי תהו על חשיבות הגובה והצינתור לעניינים פיננסים.
יש מחקר
אתנחתא להסחת דעת. לא מכבר תיניתי צרותי הבריאותיות לפני חבר שמיד שלף את טלפונו, דיבר עם מי שדיבר, והציע לי את תוסף המזון החביב עליו ששיפר ללא הכר את בריאותו. משראה שאני ספקן גיגל את תוסף המזון ושלף מחקר שהוכיח שחור על גבי לבן כי התוסף מבריא ומשפר.
אני לא מומחה
לפירסומי מחקרים אבל את המקום בו התפרסם המחקר ממש לא הכרתי. הוא לא היה ברשימת
הביטאונים המוכרים. אבל יש מחקר.
מחקר, על כן,
הוא שם קוד למדעי. אין תכשיר הנמכר היום שאין לצידו מחקר. אלא שהמחקר שאני מביא
היום התפרסם בשבוע שעבר בידי המכון הלאומי למחקר כלכלי של ארה"ב - NBER.
הנה הממצאים:
לכלכלנים יש תיאוריה מהי ההתנהגות האופטימלית של משקיע בבורסה. העניין הוא שכאשר
בוחנים את המשקיעים הם לא תואמים את התיאוריה. צרה צרורה למורי הלכה בכלכלה ומנהל
עסקים.
המחקר החדש פותר
את הדילמה. משקיעים סוטים מהתיאוריה כי הם לא יכולים אחרת: הגנטיקה שלהם היא
הקובעת.
עד עתה חשבתי
שגילוי ה – DNA חשוב בעיקר כדי לזהות האם פלוני היה בזירת
הרצח של אלמונית. נכון, השוואות של החומר הגנטי לרוב לא מניבות תוצאות של 100%,
אבל 99%+ מספק כרגיל שופטים שיושבים בדינו של פלוני.
ה - DNA מדבר
עכשיו, כך אני מבין מהחוקרים, יש זיהוי של חלקי DNA שאחראים לגובה, לחינוך, לבריאות, לדיכאון, ליכולת קוגניטיבית, ולעוד שלוש תכונות. כלומר אם החלק שאחראי על הגובה אצל שימפנזה א' הוא רב עוצמה ואילו אצל שימפנזה ב' זה להפך – הכל יכול לקרות.
וכך זיווגו
החוקרים את נתוני ה DNA של יותר מ – 5000 אנשים בגיל 50-80 עם התנהגותם בבורסה, ובמיוחד בהשקעותיהם
במניות. הם מצאו קשר רב עוצמה בין כמות המניות והגובה של המשקיע וקשר שלילי בין
הדיכאון והמניות. וכך הלאה.
מכיוון שה – DNA של כל משתתף במחקר נקבע בעת הסקס שבין הוריו,
ולאדם עצמו אין שליטה על הקטע הזה בחיי הוריו, הכל טבוע בנו בטרם נולדנו.
ושלא תחשבו
שהגנטיקה הפיננסית עובדת בעקיפין. כלומר בגלל שאני בדיכאון (זה מהגנטיקה) אז תהיה לי דעה שמניות הן זבל ולכן אקנה פחות
מניות. לא ולא. הם מראים שהגנטיקה עובדת במישרין - מהגנים לבורסה.
עכשיו אחזור
לגיבורי סיפורנו, השימפנזים. כאמור הגובה נמצא מתואם חיובית עם השקעה במניות. לכן,
כרגיל, שימפנזים גבוהים מעדיפים מניות על אגרות חוב. אבל לשימפנזה א', הגבוה יותר,
יש מחלת לב, וחולי לב קונים מעט מניות. לכן התשובה הנכונה היא: ג. לך תדע.
אבל יש מחקר.
ולתוהים:
לשימפנזים ובני אדם יש 99% זהות ב – DNA.
