"גיבורי" השבוע הם ריצ'ארד טורנטה וקתלין מק-קורמיק שיצרו אפשרות שתקציב המדינה השנה ייכנס במהרה לביוב וכלכלת ישראל תוסג לאחור עשרות שנים. אפילו התקשורת העוינת את הממשלה לא שמה לב למעללי שני האנשים האלה.
הנה, על כן, הסיפור במלואו.
התקציב שהממשלה הניחה על שולחן הכנסת
כלל גירעון של יותר מֿ-110 מיליארד שקל – פי 7 יותר מהצעת התקציב המקורית שאושרה
בכנסת. היו שתהו מה קרה לשר האוצר של 2003 – בנג'מין ניתאי - שקיצץ בכל דבר שזז
(או לא), ועתה כראש ממשלה יש לו את בנימין נתניהו. אז ניתאי היה בעד התנתקות מעזה
ועתה נתניהו רוצה להעביר לשם את הווילה שלו מקיסריה ולגור שם לצד בצלאל ואיתמר.
כך זה נראה למתנגדי הממשלה הנוכחית.
חוסר אחריות מוחלט מראש ממשלה רופס. לא מכבר נודע כי הוא מציע למלא את הבור הכספי
בכסף של האלפיון העליון באמצעות תמריץ מס: במקום שיעור מס של 25% שהאלפיון לא משלם
(ראו הרווחים הכלואים כאן) הוא ישלם 10% מהמיליארדים שניצברו, וגם זה בהתנדבות. כי
כלל לא ברור שהמתגוררים בסביון יסכימו אפילו לשיעור המס הזה שישולם אם התאגידים
שבהם הם שולטים יחלקו דיבידנד לבעלי המניות. אבל מגיעה להם הנחה כי מחקר חדש מצא
שהמאיון העליון (1%) מייצר זיהום שווה לזה של 66% מהאוכלוסיה בעולם.
אלא שכל זה היה כיסוי לתכנית האמיתית
למצוא את עשרות המיליארדים שנדרשים למילוי הבור.
שלום אלון
כידוע לראש ממשלתנו יש חיבה לעשירים
מחבורת האלפיון. הוא לא התבייש לבקש מארנון מילצ'ן לספק לו סיגרים ושמפניה ושילם
באמצעות שיחת טלפון – ממשרדו ולא מטלפון פרטי – לשר החוץ האמריקאי שיסדר למילצ'ן
אשרת עבודה בארה"ב.
בארה"ב חי אדם שרבים בדעה שהאיש
הזוי במקרה הטוב ומפוקפק. אלון מאסק הוא הבעלים של טסלה – יצרנית מכוניות חשמליות,
של טוויטר ועוד. למאסק לא היה די כסף לקנות
את טוויטר. וגם אם היה לו – להיפרד מכסף כדי לקנות משהו הוא מנהג לא מקובל בקהילת
האלפיון. המנהג שם הוא לקנות בכסף של אחרים. לפיכך מאסק לקח הלוואה של עשרות
מיליארדים כדי לקנות את טוויטר. אלא שגם באלפיון יש הכרח להחזיר הלוואה.
מה עשה מאסק? כינס את מועצת המנהלים של
טסלה לדון בהצעה לתת למאסק גמול על פועלו למען התאגיד. הרי אין ספק בגדולתו של
האיש. לא מכבר הוא נענה להזמנת ידידו בנימין ובא לביקור קיסרי בישראל ובעזה. ראש
הממשלה שביקש לדחות את משפטו בירושלים בגלל המלחמה, הקדיש, כך אומרים, יום שלם
לתור את הארץ ונחלתה החדשה – עזה – בליווי הקיסר מאסק. זו שיטת השיווק המקובלת על
מאסק ויש סבירות שלא רק האלפיון אלא גם המאיון ייקנו מכוניות טסלה. הן, כך השקר
המקובל, מזהמות פחות.
בדלאוור USA
ניחא. ראה דירקטוריון טסלה כי טוב
והחליט על הגמול שמגיע לקיסר על פועלו. הסכום שנקבע הוא 56. לא, לא 56 מיליון. לא
56 מיליארד. אלא 56 טריליון ובעברית 56,000,000,000,000. וזה בדולרים, לא בשקלים.
ואז צץ לו ריצ'ארד טורנטה. הוא בעל
מניה בטסלה ופנה לבית המשפט בדלאוור – מדינה בארה"ב בה רשומים הרבה תאגידים
שוחרים מיסוי נוח, כמו טסלה – בתביעה נגד ההחלטה על הגמול. השבוע פסקה השופטת
קתלין מק-קורמיק כי הגמול למאסק הוא בלתי סביר (כנראה לא שמעו שם על הרעיון לביטול
עילת הסבירות פרי הגותם של דון בנימין וסנשו לוין) וביטלה את הגמול.
על פי השמועה הלא נכונה מאסק רמז
לבנימין שאו-טו-טו הוא מקבל גמול והוא יפריש מאית האחוז ממנו למימון המלחמה לשחרור
עזה מהחמאס שעד לפני כמה חודשים היו דווקא חברים של בנימין. מאית האחוז שווה 56
מיליארד דולר. מזה 56 מיליארד שקל ילכו למילוי הבור והיתרה לאחזקתו של יאיר ברמת
חיים בינונית במושגים אמריקנים.
ואז הגיעו ריצ'ארד וקתלין וקלקלו את
התרגיל הגאוני.
