השלישי בסידרה
על הבחירות שיתקיימו ב – 22 לינואר. והפעם: אני במרכז
הקדמה
יש כמה
אתרי אינטרנט המציעים שרותי ייעוץ למתלבטים כיצד להצביע. הפונה מתבקש להשיב על כמה
שאלות , ולאחר מכן פולט המחשב את שם המפלגה המתאימה ביותר ל"השקפת
עולמו" של השואל על סמך התשובות לשאלות שכאילו מבררות מהו טעמו הפוליטי. האתרים הללו פועלים בהנחה שהקורא יודע מהן העדפותיו הפוליטיות ומה שחסר לו, אם בכלל, הוא
שם המפלגה. גם הפינה הזאת התקנאה באתרים האלה, והחליטה להגיש, בארבעה חלקים,
"מורה נבוכים" למתלבט בבחירות.
כל סקרי דעת הקהל שראיתי בשבוע האחרון מתכנסים
למסקנות הבאות: לגוש הימין (ליכוד + בית יהודי + עצמה לישראל) יש בערך 46 מנדטים.
לגוש החרדי (ש"ס + אגודת ישראל + עם שלם)
בערך 17 מנדטים. לגוש המרכז (העבודה + התנועה + יש עתיד + קדימה + כל מיני)
יש בסביבות 40 מנדטים. לגוש השמאל (חד"ש + מרצ + דעם) כ- 10 מנדטים
ולגוש הערבי (רע"מ-תע"ל + בל"ד + כל מיני) יש בערך 7
מנדטים.
אם
הסקרים מדייקים הרי שהכנסת הבאה תהיה דומה מאוד
למבנה הכנסת הנוכחית. ההפרש הוא
מנדט לפה או מנדט לשם, שום דבר מעניין
מבחינת הפוליטיקה "הגדולה". מכיוון שנראה גם כי דבר לא השתנה בעמדות של המפלגות המרכיבות את
הממשלה הנוכחית – סביר שהממשלה הבאה תהיה דומה לממשלה היוצאת כלומר ממשלה של גושי
הימין והחרדים +חצי המרכז לפחות.
הדילמה
המרכזית
בצנטרום
של הפיילה שמחה גדולה. בכנסת הנוכחית הרכיבו את גוש המרכז, העבודה וקדימה. כל אחת מהן התפלגה, השריצה,
התאחדה, יצרה מפלגות חדשות, ולבסוף, אחרי כל המהומה , נשארנו עם ארבע מפלגות
(עבודה, יש עתיד, התנועה וקדימה) שיחד על פי הסקרים, הן שוות כוח לשתי המפלגות שהיו שם קודם. אלא שהדילמה של מי שרואה עצמו במרכז
מורכבת יותר מהדילמה של איש הימין.
את ההבדל
עשתה שלי יחימוביץ' שהן בפעילותה הפרלמנטרית והן כיו"ר המפלגה הציגה עמדות
כלכליות שמאליות (באמות מידה ישראליות). וכך מפלגת העבודה שהיתה חברה מכובדת במרכז, נתפסת בעיני רבים כ"שמאל". מכאן
הדילמה של המצביע מהמרכז. יחימוביץ' כיפרה על הסטייה הכלכלית שלה בהיימנה מוחלטת
בכל שאר התחומים ומכאן זכייתה בתואר "ימינוביץ".
אז מה
עושה מצביעה של המרכז?
ימינוביץ
עשתה את הבחירה קלה יחסית. היא הודיעה בקול גדול שלא תצטרף לממשלה של נתניהו. שלוש
המפלגות האחרות בגוש הזה היו הרבה פחות נחרצות. לכן בפתרון הדילמה מוצאת עצמה מצביעת
המרכז נדרשת לשתי החלטות: האם באמת איכפת לה ממס שולי של 55% שמציעה יחימוביץ'
(בהשוואה ל – 48%-50% אצל נתניהו). והאם חשוב לה לא לשבת בממשלה של נתניהו עם הימין. אם אלה דברים חשובים
בעינייך, אז מפלגת העבודה היא הבחירה שלך.
אם את מוכנה
לקבל כלכלה בנוסח הקיים אז המצביעה מוזמנת
לבחור מבין שלוש מפלגות שאין ביניהן הבדל של ממש. ההבדל היחיד נוגע לסיכויים של
קדימה (בראשות שאול מופז) להיכנס לכנסת. מי שמפקפק בסיכוי הזה רצוי שיבחר בין
התנועה ליש עתיד. אבל, וזה הכי חשוב, לגופה של פוליטיקה, זה לא משנה. בין ציפי
לבני, שאול מופז, יאיר לפיד ושלי יחימוביץ יש הסכמה גורפת כי בתחום המדינה ראוי
לטרטר את הפלסטינים במו"מ עקר וחסר תוחלת (כי לא נוותר על מעלה אדומים ואריאל)
במקום עמדת נתניהו שהיא זהה לחלוטין רק שעימו הפלסטינים לא מוכנים להתבזות
במו"מ.
ויש עוד
משהו: כל ארבע המפלגות שבמרכז כלל לא מתווכחות עם הליכוד בעניינים אזרחיים כמו דת
ומדינה, זכויות אזרח אחרות, אקולוגיה. לכן יהיה להן קל יחסית – מבחינה פוליטית –
להצטרף לנתניהו (למעט ימינוביץ' שהתחייבה שלא לעשות כן).
ההמלצה
של הפינה: שימו ארבעה פתקים בכובע, תוציאו אחד ולכו על זה.
21.1.2013
