הרביעי בסידרה
על הבחירות שיתקיימו ב – 22 לינואר. והפעם: אני בשמאל
הקדמה
יש כמה
אתרי אינטרנט המציעים שרותי ייעוץ למתלבטים כיצד להצביע. הפונה מתבקש להשיב על כמה
שאלות , ולאחר מכן פולט המחשב את שם המפלגה המתאימה ביותר ל"השקפת
עולמו" של השואל על סמך התשובות לשאלות שכאילו מבררות מהו טעמו הפוליטי. האתרים הללו פועלים בהנחה שהקורא יודע מהן העדפותיו הפוליטיות ומה שחסר לו, אם בכלל, הוא
שם המפלגה. גם הפינה הזאת התקנאה באתרים האלה, והחליטה להגיש, בארבעה חלקים,
"מורה נבוכים" למתלבט בבחירות.
כל סקרי דעת הקהל שראיתי בשבוע האחרון מתכנסים
למסקנות הבאות: לגוש הימין (ליכוד + בית יהודי + עצמה לישראל) יש בערך 46 מנדטים.
לגוש החרדי (ש"ס + אגודת ישראל + עם שלם)
בערך 17 מנדטים. לגוש המרכז (העבודה + התנועה + יש עתיד + קדימה + כל מיני)
יש בסביבות 40 מנדטים. לגוש השמאל (חד"ש + מרצ + דעם) כ- 10 מנדטים
ולגוש הערבי (רע"מ-תע"ל + בל"ד + כל מיני) יש בערך 7
מנדטים.
אם
הסקרים מדייקים הרי שהכנסת הבאה תהיה דומה מאוד
למבנה הכנסת הנוכחית. ההפרש הוא
מנדט לפה או מנדט לשם, שום דבר מעניין
מבחינת הפוליטיקה "הגדולה". מכיוון שנראה גם כי דבר לא השתנה בעמדות של המפלגות המרכיבות את
הממשלה הנוכחית – סביר שהממשלה הבאה תהיה דומה לממשלה היוצאת כלומר ממשלה של גושי
הימין והחרדים +חצי המרכז לפחות.
מחליפים פתקים
לא צריך
להיות מתמטיקאי מזהיר כדי להבין שלשמאל אין סיכוי. אף פעם לא היה לו סיכוי. יש
משהו בסיסי בקיום הקולוניה הזו (כמו כל קולוניה) שנוגד לשמאל ששואף לערכים
אוניברסליים ולמאבק חברתי של ממש (ולא הפגנות כאב הבטן של קיץ 2011).
בשמאל
מתמודדות עתה שלוש מפלגות: מרצ, חד"ש ודעם. מרצ מעט גבולית בשייכותה לשמאל.
כמו מפלגות המרכז גם מרצ, אם היה לה בדל סיכוי, היתה מתקוטטת עם הפלסטינים על דונם
פה, דונם שם. היא אמנם בעד הסדר על בסיס
גבולות 67' , שזה הביטוי השגור לכך שאנחנו רוצים קצת לספח וגם קצת חילופי מקרקעין.
בשביל מה מרצ מתעקשת על השטות הימנית הזו?
קשה להבין. גם עמדתה המוזרה על זכויות של קבוצות דתיות לקבל מימון ציבורי לחינוך
ותרבות לא באמת עומדת באמות מידה של אוניברסליות.
מרצ לא מכה על חטא נישואיה לממשלות מפלגת העבודה,על
כך שנתנה גושפנקה להסכמי אוסלו (שניצלו
חולשה פלסטינית להסכם בלתי מאוזן בעליל) וגם לא על הצטרפותה לממשלת ברק שקשה למצוא
הבדל בינה לבין הממשלה הנוכחית. אבל במושגי הקולוניה מרצ היא שמאל.
חד"ש
אף היא לא מציאה של ממש. השבוע הם פתחו בקמפיין להכניס את נבילה אספניולי (מועמדת
מספר 5 ) לכנסת. בשם הפמיניזם, כמובן. הפינה הזו אינה בעד שיריונים. אבל
לחד"ש היתה אפשרות לשבץ את אספניולי במקום ריאלי. הצעה כזו הועלתה בוועידת
חד"ש ונדחתה.
מצע חד"ש
אף כולל אסופת הצעות הזויות (העלאה גורפת בשכר), מזיקות (העלאה גורפת בקיצבאות
ילדים) ומטופשות (הלאמה של מפעלי ים המלח ושדות הגז). אבל קבצני השמאל – פחות
מעשירית המצביעים - לא יכולים להיות
בררנים. זה מה יש.
דעם היא
תופעה מרתקת. מפלגה יהודית-ערבית שהיא
תוצר של עמותה ולא המצאה מהיום להיום. העמותה פעילה שנים בתחומי החברה והתעסוקה.
למקימיה עבר טרוצקיסטי שזו אולי נקודת זכות קטנטנה בהשוואה לרקע הסטליניסטי של
ותיקי חד"ש ואפילו מרצ. הבעיה היחידה
שמעיבה על המפלגה הזו הוא חוסר הסיכוי , על פי הסקרים, שתצליח להיכנס לכנסת.
מי
שמאמין שבבחירות מצביעים עבור הפחות גרוע מבין אלה שיש להם סיכוי לעבור את אחוז
החסימה, יצטרך לבחור בין מרצ וחד"ש. מכיוון שממילא אלה מפלגות שאין להן סיכוי להיות בקואליציה (אפילו מפלגות
המרכז מחרימות אותן) – זה לא ממש חשוב. הנה הצעה לאיש השמאל שמתקשה בהחלטה שבין
השתיים: תיכנסו לקלפי, קחו פתק של חד"ש וקחו פתק של מרצ. שימו את הפתקים
בידים מאחורי הגב ותערבבו במשך דקה. פתק אחד תקפלו (אל תציצו) ושימו בפח הזבל. את
השני (אל תציצו) שימו במעטפה. כך הצבעתם שמאל, מבלי להתלבט מי מבין השתיים.
מי שמחפש
למצוא את נשמתו השמאלית בקלפי יצביע דעם.
ערבים
עימנו
מה
שמותיר את המפלגות הערביות בל"ד
ותע"ל-רע"ם. בל"ד היא מפלגה לאומנית. היא הדבר הכי קרוב, עקרונית,
לגוש הימין. מפלגה שהדבר הכי טוב בה שהיא
מעצבנת את הימין והמרכז היהודי ומעלה לו את לחץ הדם הפוליטי. אפשר להבין מדוע יש
הבוחרים בה. אבל זו לא מפלגה שמאלית. עקרונותיה זרים לשמאל.
רע"ם-תע"ל
היא מפלגה איסלמית. היא הש"ס של המוסלמים. אלא שכדי לטמטם את הבוחרים היא
מעמידה בצמרתה את חבר הכנסת הכי צבעוני, אחמד טיבי ,שהוא איסלמי כמו ששלי
יחימוביץ' חרדית. אין כל סיבה לחבר את המפלגה הזו לשמאל פרט לכך שהגיע הזמן למצוא
בשמאל דמות מבריקה ומתסיסה כמו טיבי.
22.1.2013
