איך קרה שסוף סוף אין קיבוצניק בכנסת
יש המלינים, גם בנימה
נוסטלגית, על כך שלפי סקרי דעת קהל, לא יהיה בכנסת הבאה קיבוצניק(ית). כאילו הסמל נותץ. כאילו בזה תם
עידן. כאילו אורית נוקד לא היתה עלה נידף. אבל אם על פי המסורת היהודית חוגגים את חג ההוצאות
להורג בפורים ואת חג ההריגות המתקרא פסח, אין סיבה שלא "לחגוג" את חג
חיסול התנועה הקיבוצית.
נחום ברנע מ"ידיעות
אחרונות", כתב בסוף השבוע האחרון על
שמואל ריפמן חבר קיבוץ רביבים ויו"ר המועצה האזורית רמת הנגב, שדילג ממפלגת
העבודה, דרך קדימה, למפלגה של ליברמן.
בעצם, הוסיף ריפמן, מקומו הראוי הוא במפלגה של בנט "אבל אני לא מכיר שם אף
אחד".
סוציאליזם בארץ אחת?
אין כמו הסיפור הקצר הזה כדי
לתאר את גורלה של התנועה הקיבוצית. בכדי להבינו ראוי להתחיל בוויכוח שבין טרוצקי
לבין סטאלין. הנושא: היתכן סוציאליזם אמיתי רק בארץ אחת.
שני המנהיגים של המפלגה
הקומוניסטית הרוסית התווכחו בסוגיה האם
אפשר להקים חברה סוציאליסטית ברוסיה. אם קרל מרקס היה בסביבה הוא היה מביע ספק.
רמת הפיתוח הכלכלי והתודעתי ("מעמדי") ברוסיה היו בפיגור ניכר. ומסביב,
בשאר אומות העולם, הקפיטליזם חגג ונלחם במשטר הקומוניסטי שזה עתה הפיל את השלטון.
טרוצקי חשב שכדי להצליח ברוסיה צריך לייצא את המהפכה לארצות השכנות. סטאלין, כמו התנועה הקיבוצית בארץ ישראל
(פלסטין), האמין באפשרות הקיום של סוציאליזם בארץ אחת. הסטאליניזם ניצח שם וכאן.
הקומוניזם מת שם (אם בכלל נולד) וכאן. קרוב לוודאי בגלל הסטאליניזם.
בין ציונות וסוציאליזם
מלכתחילה הסוציאליזם של
התנועה הקיבוצית היה בדלני. הוא היה הפתרון החברתי הראוי "ליהודים
בלבד". התנועה הקיבוצית, על כל
גווניה, נרתמה בלהט להעדפת המטרה הלאומית היהודית על פני המטרה החברתית הכללית.
שלי יחימוביץ, שאף סוציאל דמוקרטית איננה, מנסה לעשות משהו דומה. בשם הבלוף
הסוציאל דמוקרטי שלה היא מוחקת את הערבים. בסוציאליזם הקיבוצי הישראלי לא היו ולא
הווים ערבים תושבי הארץ.. הקיבוצניקים
התנחלו בלהט על קרקעות הקק"ל שנרכשו מ"בעלי אחוזות" פלסטינים ושמהם
גורשו החקלאים הערבים. ציוניזם בדלני היה
עדיף על סוציאליזם אוניברסלי.
"עבודה עברית",
הסמל של תנועת העבודה, לא היה אלא בדלנות תעסוקתית. נכון שנפנפו בדגל"הפיכת
הפירמידה". אלא שמדובר בדגל שקרי. רוב היהודים שהיגרו לפלסטין לא היו בעלי הון. לא
היה כל צורך "להפוך את הפירמידה" עבורם. הסיבה היחידה ליצירת הסמל הזה
היתה להתבדל מהערבים.
"עבודה עברית"
ואחר כך התבדלו גם מיהודים
שהיגרו לכאן אך היו ממוצא מזרחי. והתבדלו מתושבי יישובי פיתוח במסווה של "אי
העסקת שכירים"וכאשר עבודות מסויימות שחברי הקיבוץ לא היו מיומנים בהן או
מעוניינים בהן, הן פשוט הוצאו ל"מיקור חוץ". הקיבוצניקים שיחקו תפקיד
מרכזי במדיניות ההתיישבות של מדינת ישראל שעיקרה היה התפשטות יהודית לשטחים שנכבשו
ב – 1948 ומהם ברחו/גורשו התושבים הפלסטינים המובסים. סטאלין היה גאה בהם.
הסדר הקיבוצים ושמעון פרס
ב – 1966 משנסתיימה
המשימה הציונית המקומית ובוטל הממשל הצבאי החל למעשה פרק הסיום של התנועה
הקיבוצית. בשנים שאחרי מלחמת 1973 הפכה המפלגה שלהם – מפא"י - לנושאת הדגל של הקפיטליזם הישראלי. בסופו של
דבר, היתה זו המפלגה שהנחיתה על התנועה הקיבוצית (בתמיכת נציגי התנועה במפלגה
ובממשלה) מכה קטלנית ב"הסדר הקיבוצים". הסדר שלא היה אלא הסדר הבנקים על
חשבון הקיבוצים. באחת איבדו הקיבוצים את הגב הכלכלי (באמצעות ביטול מערך התמיכות
במדיניות הייצור החקלאי) וספגו את נזקי ריבית הנשך ששמעון פרס וחבריו השיתו עליהם.
הפרטה מדעת
אותו הסדר העמיד בפני
הקיבוצניקים המסתגרים בסטאליניזם הכלכלי שלהם דילמה קשה: האם קולקטיב התנועה ישא
בנטל או שכל קיבוץ לנפשו. התשובה היתה, מפא"יניקית למהדרין. תערובת של שתי
האפשרויות. ובכך הפך הסוציאליזם התנועתי (בחסות המדינה) לעניין לקולקטיבים
פרטניים. רוב הקיבוצים, שכבר אז נשלטו בידי בוגרי החינוך המשותף הספארטני, בחר בהפרטה מדעת. וכך אפילו כקבלן קולות התנועה
איבדה את כוחה.
הבית היהודי הקיבוצי
בבחירות הקודמות המפלגה
הגדולה ביותר בקיבוצים לא היתה מפלגת שמאל. המהלך של שמואל ריפמן נראה היום כל כך
נורמלי, עד כי איש לא שם לב לכך. כאשר אלתרמן וטבנקין הקימו את "התנועה למען
ארץ ישראל השלמה" ב – 1967 המהומה היתה ענקית. אבל אין פלא שגם אז, ובתנועה
ההיא, הם רק רצו לספח את הקרקע ולמחוק את התושבים הפלסטינים.
ריפמן התגאה פעם באוזני, שהצליח שלא לכלול במועצה האזורית רמת הנגב, יישוב
ערבי ששוכן כקילומטר ממשרדו. שנאת הזולת הערבי, ההתעלמות ממנו או גירושו הם הצד
האפל של הציונות. אבל בהתבדלות מהזולת,
בהדרת האחר ובלאומנות, הימין לעולם ינצח. ומה שמשעשע, בחג סיום התק"מ ואולי
יש כאן בדל של צדק היסטורי, הוא שבנימין נתניהו לומד את תורת הבדלנות הזו על
גופו האלקטוראלי. התנין הבנטי מראה לו מאיפה התנין משתין.
6.1.2012