בעקבות פירסום המלצות ועדת איתן ששינסקי לנתח
המדינה מניצול משאבי טבע, ירד בבורסה מחיר מניות כימיקלים לישראל והחברה לישראל. מן
הסתם נהיה עדים להתקוטטות רבתי סביב ההמלצות האלה ובמיוחד הדובדבן: מס של 42% על
רווחי יתר. אם נשפוט את העניינים על פי המלצות ועדת ששינסקי לנתח המדינה מהפקת גז
טבעי ונפט הרי בסופו של סיפור שיעור המס יהיה קטן יותר. ככה זה במדינה שעובדת עבור
טייקוניה.
אלא ששיעור המס והתמלוגים הוא רק חלק מהסיפור
שבו, כמו בהמלצות בענייני גז ונפט, ששינסקי וחבורתו עשו צחוק מהציבור תוך עשיית
חסד עם "היזמים".
המים שלא נגמרים
הפעם אפילו קל מאוד להדגים זאת בציטוט אלמותי
מדו"ח הוועדה: "מים מינרלים אינם משאב מתכלה ואינם מוצר במחסור". אהה!
באמת?
מי שמכיר את משק העגבניות יודע שאסם העגבניות של
מדינת ישראל נמצא בנגב. ובאילו מים משתמשים מגדלי העגבניות האלה? ב"מים
פוסיליים". אלה מים יותר מליחים ממי שתיה, שנוצרו לפני מיליוני שנה ונאגרו
בעומק האדמה. הם לא מתחדשים.
ולכן כאשר ייגמרו המים האלה, הרי שנאלץ להפסיק לאכול
עגבניות (ופלפלים, זיתים ועוד) או שיזרימו מים מהצפון כדי להמשיך בגידול הירקות
האלה בנגב.
אז מה, המים האלה אינם מתכלים? מתכלים בריבוע. ולא רק המים במאגרי הנגב. אם
ששינסקי הוא קצר רואי כדאי שיתעניין מתי לאחרונה נפתח סכר צמח בדרום הכינרת. הוא
לא נפתח כבר עשרים ומשהו שנה כי אין די מים. וכתוצאה מכך לא מגיעה זרימה של מים
לים המלח, המפלס שם יורד והבולענים חוגגים. אז מים לא מתכלים פרופסור איתן?
טוב, אולי זה היה מעט מתחכם. אז נסתכל על כמות מי
הים המותפלים. ישראל מתפילה רבע מכמות המים שהיא צורכת בשנה. מחיר מים לצרכן הוא בין 9 ל-14 שקלים לקוב. איך
נוצר מחיר כזה למוצר שאינו במחסור ואינו מתכלה?
לומר שבישראל מים אינם במחסור זה לדבר שטויות
פרופסוריות. ולכן, במסגרת שטותית זו מס משאבי טבע לא מוטל על מים מינרליים.
מיסוי משאבי טבע?
אלא, וזו המצאה ייחודית, המס שעליו ממליצה הוועדה אינו מוטל כלל על משאבי טבע אלא על "רווחי יתר".
רווח הוא לעולם לא כפשוטו. אם הוא היה פשוט לא היינו נזקקים לצבא של רואי חשבון,
עורכי דין ויועצי מס. רווח יתר הוא מושג שבוודאי יבטיח תעסוקה מלאה לעוד מאות
עורכי דין ורואי חשבון. אבל הקונצפט מעניין. נניח כי פלוני משתמש בחול שהוא משאב
טבע שעסקה בו הוועדה. אלא שפלוני לא עושה "רווחי יתר". הוא רק משתמש
במשאב טבע. לשכמותו המלצות ועדת ששינסקי אינן רלוונטיות. כלומר יכול האיש לכלות את
משאב החול – דיונה למשל – והכל יתנהל בסדר מבחינת ששינסקי וחבריו. אין להם אף כלי
לטפל בחיסול משאבי הטבע בידי הדור הזה. יש להם רק, אולי, שיטה איך לחלק את השלל
הנגזל מילדינו.
בחזרה לשלל.
מה זה רווח נורמלי?
חכמי הוועדה מטילים את מס רווחי היתר – 42% - על
ההכנסה בניכוי "רווח נורמלי" שמוגדר כ – 11%. וזה מעניין בהקשר של הפנסיה שלכם. פעם
המדינה הבטיחה לקרנות פנסיה רווח של 4.8%. או אז קמו מומחי הכלכלה, נוסח ששינסקי,
ואמרו שזה מוגזם. איך יכולה המדינה להבטיח דבר כזה? ששינסקי, לשבחו, תומך עתה
באותן אג"ח פנסיוניות. אבל 11%? זה ממש שיגעון. מה רע ב – 4.8%? או,
לחילופין, בתשואה כמו של אג"ח ממשלתית שזה אי שם סביב 2%? אבל לא. לטייקון
מפיק משאב טבע נותנים חיסיון ממס רווחי יתר עד תשואה של 11%.
שיטת המס העקומה הזו מעלה את השאלה למה אין
מדרגות מס כמו במס הכנסה שמוטל על בני אדם מהישוב? הרי לא מדובר ברווח רגיל של תאגיד שעליו יש מס
בשיעור קבוע. מדובר על רווח יתר. אז למה שהמס לא יהיה 7 דולר על הטון הראשון שמעל לרווח הנורמלי, 8
על השני ו – 280 דולר לטון על הטון השולי שמעל 10 טון? כך אנחנו, והם, נדע במדויק
את המס המוטל על שאיבת אשלג מים המלח.
והכי פשוט: להפסיק להתברבר עם מילים כמו "רווח יתר" ורווח בכלל. צריך להטיל מס
מדורג בין 30 דולר לטון עד הפקה של 1,000 טון, ועד ל – 90% ממחיר האשלג בשוק העולמי מהטון ה- 5,000
ומעלה. כך הדברים פשוטים, מובנים ומשאירים קצת אשלג גם לדור הבא. וחצץ. ומים.
וחול. ונפט. ונחושת וכל דבר נוסף שיימצא כאן.
18.5.2014
