9 במאי 2014

ממשלת פונזי



בתחילת דרכו היה חיליק טפירו מטיף פנסיוני לא נלאה. מול כל מיקרופון התריע לפני שומעיו כי על פנסיה צריך לחשוב לכל המאוחר בגיל 25. אלא שבמקומותינו רק מטיפי דת יכולים לעשות לביתם בכספי ציבור. מטיפי פנסיה נדרשים לעמול. וכך האיש, בהברקה עיסקית, מצא לעצמו "נישה", כלומר עיסוק בתחום שרק מעטים חשבו עליו - מימון פרוייקט נדל"ן של תמ"א 38. מי שמבקש לחזק ביתו מפני  רעידות אדמה ורקטות איראניות באדיבות חיזבאללה, מומרץ לעשות זאת  באמצעות הטבה: תוספת זכויות בניה.


אלא שבכדי לחזק ולבנות ולהוסיף קומה, נדרש מימון. לפיכך הגה המטיף הברקה נוספת -  הוא הקים תאגיד ואף יועץ מכובד שכר לו ככלכלן "ראשי": איש ליכוד, סלב טלוויזיוני ולוחם עם תווית חברתית  – שלמה מעוז שמו. המטיף הבטיח למשקיעים, אולי בעצת יועצו הכלכלי ואולי לא, תשואה של 8.5% לשנה ו – 20% לשנתיים.

בימים שהריבית בבנק היא אחוז לשנה וקופת הגמל עושה 2.5% ההבטחה ל – 8.5% היא חריג מפתה ביותר בנוף הפיננסי שלנו שבו -  כאן צדק המטיף - אפילו פנסיה יש בקושי.

עשרות רבות הפקידו אצלו כספים. הרשויות, כמו בפרשות דנקנר, לבייב ושאר טייקונינו, נרדמו על משמרתן. אבל סוף טוב: לפני כשבועיים אמרו סטופ! ובימים אלה מינה בית המשפט מפרק זמני לפירורי הכסף שנותרו, אם נותרו.

כעת, כשהכסף התאדה בנישה ואולי גם בכיס היזמים, הועלו חשדות: עיסקאות בעלי עניין, גיוס ממון ללא תשקיף ואם יחפרו עוד, אפשר שימצאו הונאה, פונזי (משחק פיננסי ידוע ששוחק אינספור פעמים ותמיד המשקיע מפסיד), רישום כוזב ושאר מרעין שלידם הולילנד היא אכן ארץ הקודש.

כאשר השוק הוא חופשי ומאושר

והאדם הסביר, זה שהצדק ובית המשפט מכוונים אליו, תוהה: מה זה? אנחנו עם מטומטם? איך זה שבכל פעם, ויש הרבה פעמים, נמצאים  הנופלים בפח הפיננסי,  ואחר כך מתבכיינים, אך ממשיכים להצביע בבחירות בעד כל המפלגות שסיסמת ה"שוק חופשי" מככבת אצלן. כולם רוצים אמריקה אבל אף אחד לא רוצה תספורת – כלומר פגיעה בנכסיו כתוצאה מעוולות אותו שוק "חופשי". אלא שהאדם הסביר הזה, לפחות ברחבי ארץ ישראל-פלסטין, הוא יצור נכחד.

העניין הוא שמאחורי כל אלה יש יד מכוונת ובני אדם עם סמכויות ומחוקקים עם אידיאולוגיה. מה שמחזיר אותנו לסיפור הפנסיה שהמטיף, בימים ההם, טרח בו.
פעם היה כאן הסדר איום ונורא: אדם ומעסיקו היו משלמים מדי חודש 17.5% משכרם לפנסיה שגודלה היה ידוע – שני אחוזים לכל שנת עבודה. קרן הפנסיה היתה מפקידה את הכסף בקופת המדינה בריבית של 4% לשנה והמדינה היתה משתמשת בכסף לצרכיה.

הצרחנים מנצחים

קמו צרחני הכלכלה החופשית ופסקו שכך לא יאה. מה עם השוק "החופשי"? הרי הממשלה לא יודעת להשקיע. רק השוק החופשי יודע. וממילא אותן קרנות פנסיה מנוהלות בשחיתות על ידי ההסתדרות. קמו מנהיגנו ועשו רפורמה. הכסף לא זרם לממשלה ואת מקומה תפסו "קרנות" שלבסוף התברר שהשקיעו בתספורות לכספי הפנסיה ושאר החסכונות שעשו הטייקונים, בחסות בתי המשפט.  והמטיף שהפך יזם רק הצטרף למחול הפיננסי.

חשוב שנדע שיש חלופה - אלא שהיא דורשת להפסיק להאמין באליל "השוק החופשי". והיא דורשת שכספי החסכון לא יהיו הפקר ל"תשואות השוק". כלומר שהממשלה תתערב בדיוק כפי שהיא קונה מטוס לצבא. פשוט.
6.5.2014
(המאמר התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב – 8.5.2014)