התגובות
לא הפתיעו. מנהלי תנובה ובעלי מניות
המיעוט בירכו על העיסקה. אפשר להבין אותם:
רבים מהם יגרפו רווח נאה, והמנהלים מקווים לעבוד אצל בעל הבית החדש. אחרים תהו
מדוע שילמה ברייט פוד סכום גבוה כל כך עבור תנובה וטענו כי הדבר ידחוף את
יצרן מוצרי החלב השולט בישראל להעלות עוד יותר את המחירים כדי לקבל החזר נאות על ההשקעה.
היו שאמרו כי סין – ממשלתה שולטת בברייט פוד –
היא מעצמה עולה וטוב שתשקיע כאן, גם בכך יהיה לה אינטרס שהאיראנים ימנעו מתקיפת מתקני ידידתם החדשה
וצרכנית נפט גדולה שלהם. ח"כ יחימוביץ', פעם יקירת השמאל, מצאה שהעניין עדיין
לא סגור כי אסור למכור ללא היתר מיוחד קרקעות
מדינה – שתנובה מחזיקה בשטח לא קטן מהם. קצת תמוה, אמרו אחרים, שעניין הקרקעות לא התעורר
כאשר המוכר עכשיו, קרן אייפקס, גוי למהדרין, קנה ב- 2008 את תנובה מהקיבוצים ומהמושבים.
וכולם
ביכו את העובדה שהמדינה לא תראה גרוש ממיסים על רווח ההון הענק של אייפקס. אך העובדה המצערת הזאת לא הביאה את חכמי כלכלתנו
למסקנה כי יש חור במערכת מס שמחייבת ישראלי במס אבל פוטרת מי שאינו ישראלי – גם כאשר
כל הרווח מקורו בהשבחת נכס ישראלי למהדרין. וכך אם תתאמת התחזית וברייט פוד תרוויח
מיליארדים מעושק נוסף של צרכנים אוכלי קוטג', גם הרווח הזה יישאר בידה. כי כלל
גדול הוא בכלכלת ישראל: הטימטום הציבורי הוא גורם קבוע ולא משתנה.
מעניין
שמכירת תנובה עוררה כל כך הרבה יצרים כאשר, מבחינה כלכלית, ישראל העבירה בעלות של
משאב גדול פי כמה לידיים זרות. החלטת הממשלה לאפשר יצוא של כ – 40 אחוזים מכמות
הגז הטבעי זהה לחלוטין – במובן העקרוני – למכירת תנובה. אלא שעסקת הגז גדולה ממנה עשרות מונים. כמעט כל צווחני השליטה
הסינית בתנובה שותקים על השליטה הזרה במאגרי הגז.
האימפריאליזם הסיני
השאלה
המעניינת היא מאיפה לסינים יש כל כך הרבה כסף. כי לא רק את תנובה הם קנו (הם מחכים לאישור הרשויות לרכישת כלל ביטוח). הם קונים
נתחים גדולים של אפריקה והרבה מאוד באמריקה הלטינית. הם בעל החוב הגדול ביותר של
ממשלת ארה"ב. מאיפה מי שנחשבו תפרנים לא יעילים לפני 30 שנה הפכו בזמן כה קצר
לענק כלכלי מצליח ורעב?
כאשר
ראשי המפלגה הקומוניסטית של סין החליטו בימים ההם לפתוח את סין להשקעות זרות
ולכלכלה העולמית היה להם משאב זול, בכמויות ענק, שניצולו ייאפשר זינוק כלכלי: כוח
אדם. סין היתה כלכלה חקלאית לא יעילה שסיפקה לתושבים הרבים די מזון רק כדי לא
לרעוב. חוסר היעילות החקלאי הבטיח שרמת החיים תהיה נמוכה. איך מעלים את יעילות
הייצור החקלאי? בשיטות קפיטליסטיות. ואל תטעו לחשוב שבסין אין קפיטליזם. הקפיטליסטים מפטרים עובדים וכמו במהפכה
התעשייתית באירופה במאה ה - 18 העובדים המיותרים נשאבו לתעשייה הצומחת והועסקו ברמת
שכר מחרידה (קוראים מוזמנים לצפות בסרטו של מיכה פלד "צ'יינה בלו" על
אותם ימים) התמורה להון הייתה אדירה. כאשר היצע המשאב האנושי הזול היה בלתי נדלה –
ההון נצבר בכמויות כשהממשלה , בתבונה רבה,
מסייעת לתהליך באמצעות שער חליפין נמוך שהפך את סין, בתקופת זמן קצרה
לבעלת עודפי ענק במטבע חוץ.
תחילה
השקיעה סין את הכסף בנכסים אמריקאים – בעיקר אגרות חוב. אלא שהממשלה הבינה שזה כסף
קטן מדי שלא תואם את התפקיד הפוליטי שהמפלגה ראתה לעצמה. ואז החלה האימפריה הסינית
להשקיע בנכסים מניבי רווח: קרקעות, מכרות, מפעלים בכל רחבי העולם. ברייט פוד היא
הזווית הישראלית, הקטנה במושגי סין, של תופעה הרבה יותר גדולה.
"האימפריה" הנורווגית
היתה
עוד מדינה שלפני כמה עשרות גילתה משאב שלא היה מנוצל. במים הטריטוריאליים-כלכליים
של נורווגיה התגלו מרבצי נפט וגז טבעי. ממשלת נורווגיה החליטה להשקיע את הרווחים
למען הדורות הבאים כשהמשאב יכלה. הוקמה
קרן ציבורית שמשקיעה מיליארדים. איפה? קצת פה, וקצת שם. נורווגיה, בניגוד לסין, לא
ביקשה שליטה ולא רצתה אימפריה. היא מפזרת את ההשקעות שלה בכל העולם טיפין טיפין.
הסינים, אימפריאליסטים מהזן התוקפני האמריקאי-אירופי הישן, רוצים שליטה.
ומקבלים
אותה. בנימין נתניהו לוחם טרור ידוע עוצר עתה תביעה, שבה תמך, נגד בנק סיני שעל
לקוחותיו נמנו טרוריסטים. הכל כדי לרצות את סין – ידידה ובעלת בריתה של איראן שממשלתה שנואה עליו.
23.5.2014
