עליית מחיר הדלק טובה ל"בטר פלייס" . כך כותרת ראיון שערך
העיתון "גלובס" עם משה קפלנסקי מנכ"ל הזרוע הישראלית של התאגיד
שמנסה לשווק מכונית חשמלית. קפלנסקי לא אמר את זה בדיוק, אבל עיתונות זה לא מה
שהיה פעם.
עקרונית יש הגיון בכותרת. ככל שהבנזין והסולר יקרים יותר כך המכונית
החשמלית לכאורה, מוצלחת יותר מבחינה
כלכלית. אלא שהדברים נראים כך רק בגלל מדיניות
ממשלתית שמעדיפה את מתווך החשמל – "בטר פלייס" – על פני האינטרס הציבורי.
לפני שהעניין יוסבר לא מיותר לעמוד על כמה מגבלות של המכונית שעד היום נמכרו ממנה
500 (!) בלבד.
1. למכונית טווח נסיעה, של 150-200 קילומטר בלבד, עד לצורך
ב"תדלוק". לא מציאה מחוץ לעיר.
2. המכונית "הישראלית" היא מסוג רנו פלואנס. מכונית ענקית שלא
נוחה לתמרון בעיר, – על אף שעקב טווח הנסיעה הקצר יחסית, נסיעה בעיר נראית מקום
האידיאלי שבו ראוי לתפעל מכונית חשמלית.
3. המכונית נהנית עתה מהטבת מס שלפי הודעת הממשלה לא תאריך ימים. מה
שיקטין את כדאיותה הכלכלית. גם כך היא נתפסת כמכונית של עשירים שלא יהיה לה ביקוש
מי-יודע-מה כמכונית יד שנייה. בלי שוק משני חי ותוסס אין למכונית סיכוי הישרדות.
4. המכונית לא מקטינה במידה
משמעותית את זיהום האוויר היא בעיקר מסיטה את הזיהום ממקום הנסיעה למקום בו
מייצרים חשמל.
5. אי אפשר יהיה "לתדלק" את המכונית בשקע החשמלי בבית.
"בטר פלייס" עם משרד האנרגיה דאגו לכך שחשמל לא יהיה נגיש אלא באמצעות
"ספק מורשה" שייגבה מאיתנו תשלום מיוחד עבור הזכות לטעון את מצברי המכונית.
ואחרי כל זה עובדים עלינו בעניינים הכלכליים.
היום, בהעדר גז טבעי, חברת חשמל מייצרת חשמל משריפת פחם או סולר. כדי
למנוע ייקור החשמל בשיעור גדול מדי, הממשלה פוטרת את חברת חשמל מהמס המוטל על
הסולר. וכך כשאנחנו שמים סולר במכונית
שלנו, הוא יקר. כשאנחנו שמים "סולר" במכונית החשמלית שלנו – דרך החשמל
המיוצר מסולר – הדלק הוא זול. אם יש טמטום ממשלתי הנה הוא לפניכם.
אם, כצפוי, הגז הטבעי יחזור להזין את ייצור החשמל תעלה מחדש השאלה מהו
המס הראוי על חומר הדלק הזה והאם המס הנוכחי על פחם הוא "נכון".
עד היום מיסוי דלק נתפס כדרך למימון תקציב המדינה. גם אם הצורך הזה
ימשיך להתקיים עדיין זה לא כל כך פשוט לחשב מהו המס הראוי על סוגי הדלק השונים.
כעיקרון , המס צריך לשקף זיהום. אבל מה הוא זיהום? יש מגוון של מזהמים ויש ויכוח
על הנזק שהם גורמים – אם בכלל. אפשר גם לשאול האם הקטלן
המצוי – סוכר – לא מזהם הרבה יותר משריפת דלק. אבל כל המומחים מסכימים כי יחס המס הנוהג
בין בנזין וסולר מחד לבין גז טבעי. פחם ודלק מטוסים מאידך. אינו נכון לפי כל שיטה
של הגדרת זיהום. ומה שמתבקש הוא מס הרבה יותר גבוה על גז טבעי ופחם – ובקיצור מס
על הדלקים הפופולאריים לייצר חשמל.
כל זה יהפוך את המכונית "החשמלית" לפחות אטרקטיבית גם
מהבחינה הכלכלית. לאלה המתגוררים בעיר, קלנועית, אופנוע ואופניים חשמליים נראים הרבה
יותר מוצלחים. לבטח בהסדרי החישמול שקבע המשת"פ של "בטר פלייס" – שר התשתיות עוזי
לנדאו.
