"מהפכה
בחינוך" היתה ההגדרה של כמה עיתונים. מה שמלמד יותר על עורכי העיתונים מאשר על שר החינוך שידוע יותר בפסיקתו ההילכתית
ולפיה ליהודי אסור למכור דירה לערבים. כל זה קורה על רקע החלטת השר והרב, שי
פירון, לבדוק את הקדמת ההודעה על המיקוד הצפוי בבחינות הבגרות לראשית שנת
הלימודים, במקום, כנהוג היום, לקראת סופה.
הצעד הזה אמור לאפשר למורים להקדיש יותר זמן לעניינים חינוכיים אחרים כמו למשל האם
במדינה דמוקרטית, נניח נוסח גרמניה, ראוי לאסור מכירת דירות ליהודים.
במה
מדובר?
שיעור
ההצלחה בבגרות נע אי שם בסביבות המחצית. חצי מהתלמידים מצליחים להוציא תעודה. אין
שר חינוך שלא רואה לעצמו מטרה ראויה לפעול להגדלת השיעור הזה.
יש שתי שיטות עיקריות להשיג את
המטרה הזו: השיטה האחת, הארוכה והמסובכת יותר, היא ללמד את הנוער בצורה טובה יותר וזה אומר כיתות
קטנות יותר, השקעה ביותר שעות לימוד, השקעה בהשכלה מקוונת ועוד. יש גם שיטה קלה,
בבחינת קיצור הדרך. והיא לתמרן את מבחני
הבגרות כך שיהיה קל יותר להצליח בהם.
נניח במקום לשאול תלמידים במתמטיקה מהו השורש
הריבועי של מינוס 2, נישאל אותם כמה זה 2+2. בעצם יש שיטה אפילו קלה עוד יותר לשפר
את ציוני הבגרות: לתת לכל תלמיד שניגש לבחינות בונוס של 10 נקודות. וכך כל מי
שקיבלו ציון של 50, ונכשלו, יקבלו ציון של 60, ויעברו.
מי זה המלך מנשה?
הטיפול
במיקוד – שאגב, הוא מיותר לחלוטין - הוא ניסיון לשפר את ציוני הבגרות בשיטה הקלה.
אם נודיע למורים ולתלמידים בראשית השנה כי בבחינת הבגרות בהיסטוריה יהיה מיקוד
ב"תפקידו של דון יצחק אברבנאל" אז התלמידים לא יצטרכו ללמוד על המלך
מנשה, הרנסאנס, ומתי ולמה התחילו כוהני הדתות המונותאיסטיות להיות פדופילים.
אבל
התלמידים יכירו מצוין, ובציון גבוה, את
פעלו של דון יצחק אברבנאל, כולל מה נהג
לאכול לארוחת בוקר. מה כל זה ייתן להכרת ההיסטוריה בראש תלמידינו המצוינים ממש
אינו לעניין.
אבל
נניח שטעיתי, והקדמת ה"מיקוד" היא לא רק מהפכה אלא גם מהפכה טובה. ובעוד
שנה וחצי במקום 50% זכאים לבגרות יהיו 60% זכאים לבגרות. מה יהיה על המסננת?
כמה שווה תעודת בגרות?
לתעודת
הבגרות אין כל ערך לכשעצמה. לפני 40 שנה בעל תעודת בגרות נחשב, בשוק העבודה, כמו
שהיום נתפס מי שבידו תואר שני במדעי המחשב. היום תעודת בגרות כלל לא נספרת בשוק
העבודה. יש לה רק משמעות חברתית אחת: היא מסננת לקבלה לאוניברסיטה ביחד עם תוצאות
המבחן הפסיכומטרי. הבגרות, על כן, היא חצי תעודת כניסה לאוניברסיטה.
נניח
עתה שבעקבות "המהפכה" של פירון יש גידול במספר הזכאים לתעודת בגרות. ונניח כי זה כל מה
שהשתנה במערכת החינוך הישראלית. מה יקרה?
מספר המקומות באוניברסיטאות לא יגדל כתוצאה מהמהלך. ולכן האוניברסיטאות ייאלצו
להקטין את החורים במסננת. אם, לדוגמא, היום משקלה תעודת בגרות בשקלול הזכאות לכניסה
לאוניברסיטה הוא 50%, הרי עם גידול מספר הזכאים, ומטעמי סלקציה, משקלה ייקטן ל –
40%. ובלשון אחרת: אם לצורך לימוד כלכלה ניזקק המבקש להתקבל לחוג לציון בגרות של
85 הרי אחרי השינוי מה שיידרש הוא ציון של 90. או שמשקל הבגרות יקטן או שהציון
המינימלי הנדרש לכניסה לאוניברסיטה יעלה. היכולת להיכנס לאוניברסיטה, וזה הרי כל
הסיפור, לא תשתנה.
אבל
פירון זוכה לתקשורת מחבבת ומלטפת. וזה העיקר, לא?
10.4.2013
