6 באפריל 2013

מה קונה שקל אחד?


שר האוצר, יאיר לפיד, הביא את זה על עצמו. מי שמשווה את עצמו לדמות מיתולוגית כמו משה התנ"כי מגחיך את עצמו.  מי שחושב שמשפחתה של ריקי כהן הדמיונית מחדרה שלה  הכנסה ברוטו של 20,000 שקל היא מעמד ביניים טיפוסי – מוכיח כי אין לו אפילו את המינימום הנדרש משר אוצר - היכרות, ולו רק  שטחית ביותר, עם  התפלגות ההכנסות בישראל.   


לא מסובך לנחש איך הגיע לפיד למספר הזה. השכר הממוצע של ישראלי הוא 9,500 שקל לחודש. במשפחת כהן, מעמד ביניים, יש שני מפרנסים. מוסיפים קצת קיצבת ילדים והכנסה מחסכון – ומגיעים לאותם 20,000 אומללים שמציבים את המשפחה – זו הסטטיסטיקה – אי שם בקצה העליון של מעמד הביניים או בקצה התחתון של בעלי הכנסה גבוהה. מתברר כי מי שניסה להיות דוקטור בהליכים מקוצרים גם לא כל כך כך מתמצא בסטטיסטיקה ישראלית.  לפחות הוא מכיר בכך שהוא זקוק ליועץ.

כמה לפיד משלם עבור יועץ?

אבל גם בכך מפגין לפיד חוסר הבנה מינימלי ומעסיק כיועץ  אדם בשכר של שקל לשנה.  נניח לרגע את העובדה  שלפיד משלם למישאל וקנין שכר שמתחת למינימום. זו עבירה על החוק, ומן הראוי ש"אחיו" של לפיד, נפתלי בנט, שר הכלכלה והמסחר והממונה על אכיפת חוקי העבודה, יטפל בו כפי שדורש החוק.

כולם מבינים (טוב, לא כולם. אני מניח שגברת אריסון ומר יונס לא בדיוק מבינים) איך אפשר לחיות עם 20,000 לחודש למשפחה. איך חיים עם שקל לשנה? האם כבוד שר האוצר מכיר מוצר אחד שמחירו שקל?  

אז איך וקנין סוגר את החודש?

למי שלא מכיר: מישאל וקנין הוא יועצו הכלכלי של שר האוצר. לפי גירסה אחת הוא בתפקיד זמני. בעברו היה עיתונאי ב"גלובס" וב"ידיעות אחרונות" , יועץ לשר האוצר לשעבר סילבן שלום, ואחר כך עבד ב"סלקום",  ועד למינויו הבכיר -  בעסקים פרטיים. יש המלעיזים כי לפיד בחר בווקנין מאותה סיבה שהוא הובא ל"ידיעות אחרונות": למלא את משבצת הכלכלן המזרחי הרגיש למצוקות בני עדתו. הנה תשובה למלעיזים: וקנין עיוור עדתית. מה שמחזיר אותנו לשאלה: איך הוא מתפרנס מהשכר שמשלם לו לפיד?

תשובה אפשרית אחת היא שהוא חי על משיכת יתר. מי שחושב שזה מה שקורה – שיקום.
תשובה אפשרית אחרת היא שהוא ממשיך לעשות לביתו, כלומר לנהל את עסקיו. בכך מתאפשר לו להתפרנס היטב  מעבודה פרטית ובאותו הזמן ללחוש בהתנדבות על אוזנו של המאור הגדול.

הון ושלטון

אני מכיר כמה וכמה  אנשי עסקים וכלכלנים שיסכימו ללחוש על אוזנו של שר האוצר, ובהזדמנות זו לדעת מראש  על הצעדים הכלכליים  שהוא מתכנן – אפילו בעבור שכר שלילי. הם ישלמו למדינה תמורת התענוג הזה.  אמנם וקנין הוא גדול בתורת הכלכלה אבל יש רבים גדולים לא פחות.  ואם הם מוכנים לשלם למדינה על שירותי ייעוץ לשר האוצר, ובהזדמנות זו לסייע לסגור את החור התקציבי הענק שלפיד חשף מירושת הממשלה הקודמת, מה רע?

שום דבר פרט לריח רע שעולה לשמים.

אם וקנין ולפיד לא הבינו, הרי  שכל עוד ממלא וקנין תפקיד של יועץ לשר האוצר, מתבקש  שהוא יעזוב את עסקיו, יחתום על חוזה ייעוץ עם הממשלה, יתחייב בצינון לעת פרישתו וכל שאר מרעין בישין של עובד ציבור. ואם לא יעשה כן, אפשר למצוא לו מחליף הולם גם בשוק אנשי העסקים והכלכלנים הלחוץ של הימים האלה.
6.4.2013