ראש
לשכת עורכי הדין, דורון ברזילי, שיגר לא מכבר מכתב לחברי הלשכה ובו בישר כי יתנגד להצעת חוק של ח"כ מאיר שטרית שמבקשת
להגביל את שכר הטירחה של עורכי דין בעסקות מכירת דירה מקבלן, לחצי אחוז או 5,000
שקל לפי הסכום הנמוך יותר.
ברזילי
מסביר כי הצעת החוק, שעברה בכנסת בקריאה טרומית, פוגעת בחופש העיסוק של עורכי דין,
בחופש ההתקשרות שלהם ועלולה להביא לכך שרבבות עורכי דין ייאלצו להפסיק לייצג
קבלנים. לבסוף מסביר האיש כי מבחינה טכנית מנסה שטרית לעקוף את כללי לשכת עורכי
הדין הקובעים כי הלשכה היא שמטפלת בנושא שכר הטירחה.
אז
הנה זה בא: יו"ר לשכת עורכי הדין טועה, מטעה וראוי לקפד את יו"רותו.
ברזילי טועה
הטעות
היא בטענה כי יש בהצעת החוק משום פגיעה בחופש העיסוק. הרי גם היום יכול עורך דין
להסתפק בשכר טירחה שייקבע בינו לבין לקוח שלו. ברזילי לא מנהל מעקב אחר שכר הטירחה
שגובים עורכי הדין. האם נפגע חופש העיסוק של בעל מכולת המוכר לחם אחיד רק בגלל
שמחיר הלחם הזה מפוקח? בוודאי שלא. מה גם שהלישכה עצמה קבעה שכר טירחה של אחוז אחד – שכר קבוע גם
אם כפול מהשיעור שמציע שטרית.
ברזילי מטעה
ברזילי
מטעה בטענה שרבבות עורכי דין ייאלצו להפסיק לייצג קבלנים. אין בארץ רבבות קבלנים
שבונים דירות חדשות ולכן גם אין רבבות עורכי דין שמייצגים אותם. ברזילי מנסה לייצר
פאניקה בקרב חברי לשכת עורכי הדין בטענה הכוזבת הזו. מה גם שאיש לא מאלץ אף עורך
דין לעבוד או שלא לעבוד דווקא בייצוג קבלנים. אם עורך דין ברזילי לא מוכן לייצג קבלן
המוכר דירה בגלל שכר הטירחה של חצי אחוז, סביר להניח שעורך דין זמיר ייעשה כן. זה
יהיה משחק סכום אפס. או משחק כסאות (עורכי דין) מוסיקליים, מבלי שמוציאים אף כסא
מהמשחק.
ברזילי כגובה מס
אבל
טוב שברזילי שלח את המכתב כי הוא מעורר את השאלה מי בכלל צריך אותו. זו אינה שאלה
אישית. זו שאלה מוסדית. מי צריך את לשכת עורכי הדין?
מבחינת
הציבור יש ללשכה, על פי חוק, שני תפקידים עיקריים: להנפיק תעודה מי זכאי לשמש עורך
דין. ולהשתתף בוועדות לבחירת שופטים. כמובן שלצד זה מתעסקת הלשכה בזוטות כמו השאלה
כמה כסף יעבור בין עורך דין ללקוח. ולא נשכח כי בעבור כל התענוג הזה הלשכה גובה
מכל עורך דין 1475 שקל לשנה. יש כ – 50,000 עורכי דין בארץ, והנה לכם יותר מ – 70 מיליון שקל לשנה – מס
שברזילי וחבריו גובים.
רישוי להיות הורה
אתחיל
בכך שזה ממש לא תקין שלשכת עורכי הדין, או כל גילדה מקצועית, תקבע מי רשאי לעבוד
בתחום. אם יש צורך ברישוי עורכי דין, והפינה הזו כלל לא מבינה מדוע זה נחוץ, אז שהרישוי ייעשה על ידי המדינה. וגם המדינה לא
באמת צריכה התעסק עם זה. כל עורך דין נדרש לתואר אקדמי מטעם מוסד שהוסמך לכך על
ידי המועצה להשכלה גבוהה. די בתעודת גמר של אוניברסיטה לצורך רישוי שכזה.
מי ראוי למנות שופטים
וכלל
לא תקין שהגילדה הזו משתתפת בבחירת שופטים. למה לנציגים של עורכי דין, שנבחרים
בדילים מסריחים כמו בכל מפלגה תיקנית בישראל, יש סמכויות בתחום קביעת מי ראוי לכהן כשופט, סמכויות שאין, למשל, לדיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל
אביב או לאדם נטול השכלה כלל – כמו חברי הוועדה למינוי שופטים שבאים מקרב שרי
הממשלה וחברי הכנסת?
מי
שמסכים עם מה שנכתב עד כה מתבקש להגיע למסקנה המתבקשת: לבטל את חוק לשכת עורכי
הדין ולשלול לחלוטין את מעמד הלשכה. אם יירצו עורכי דין להתאגד בגילדה מקצועית,
בבקשה. כמו עיתונאים - וללא חוק המרים אותם מעם.
13.6.2013
