26 ביוני 2013

אקטיביזם שיפוטי מופרך



חבר חובב הליכה מתלונן חודשים ארוכים על כך שהרבה מאוד אזרחים מחנים את מכוניותיהם על המדרכה. העניין מקשה עליו קצת אך מקשה הרבה על אנשים ההולכים עם עגלות ונאלצים לרדת לכביש. בצר לו פנה לעיריית ירושלים ובמחלקה המטפלת באכיפה נמסר לו כי העירייה אוכפת את החוק (האוסר חניה על המדרכה) באופן סלקטיבי – תלוי ברחוב. ברחובות שבהם אין חניה בכביש נוהגת העירייה במתירנות אכיפתית. אך דווקא הרחובות האלה הם המבוקשים יותר.

בקיצור: שלחו אותו הביתה.


על פי הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון כל הולך רגל שנתקל בתופעה יוכל לתבוע את הרשות המקומית על אכיפה סלקטיבית של החוק האוסר חניה על מדרכות. ואולי אפילו את המשטרה. אקטיביזם שיפוטי מופרך שכזה לא נראה במקומותינו זה זמן רב.

פסק הדין והשלכותיו


פסק הדין עסק במצב בתל אביב ובחוק העזר האוסר לפתוח עסקים בשבתות ובחגים של יהודים. עיריית תל אביב, בניגוד לעיריית ירושלים, דווקא אוכפת את החוק ומטילה קנס על בעלי העסקים הפתוחים בשבת.  אבל בעלי עסקים מתחרים טענו שעל העירייה לא להסתפק בקנס אלא לפעול בנחרצות לסגירת העסקים הסרבנים.  את הדין יש למצות ואכיפה חלקית אינה מספיקה.

בית המשפט העליון קיבל את הטענות האלה – וזו עילה לכתבה.

נתחיל בסוף. העליון פסק שעל העירייה להחליט בתוך 60 יום על דרכים לאכיפת החוק במלואו או, אם תבחר בכך, לשנותו. העירייה, גם אם תרצה, לא מוסמכת לשנות חוק עזר והחלטתה טעונה אישור ממשלתי. ולזה נותנים 60 יום. כאשר ביטלו את חוק טל נתנו לממשלה שנה. ללמדנו כי העליון גיבור על חלשים.

החידוש ההילכתי

ואחרי ההערה הנבזית הזו ראוי לברך את החברים אשר גרוניס, מרים נאור ואליקים רובינשטיין שהוציאו מתחת לידיהם מסמך אמיץ ומרגש – הזוי ככל שיהיה.
הרעיון שבמדינת ישראל יאכפו חוקים ברצינות הוא חדשני. כך, למשל, אנחנו יודעים שכאשר בכפר (צורת התיישבות שקיימת רק אצל ערבים) זורקים אבנים מוטל עוצר וסגר. אבל כאשר ביישוב , שהוא בהגדרה יהודי, זורקים אבנים לעולם לא יוטלו  עוצר וסגר. האם שלישיית חכמי העליון רומזת כי מעתה בכל יישוב שבו זורקים  אבנים יהיו מעתה סגר ועוצר, בשם מיצוי האכיפה?

או הרעיון שמעיריית ירושלים תשלל הזכות לאפלייה סלקטיבית באכיפת חוק המדרכות? ומעתה בשכונות הקטמונים יהיה אסור לחנות על המדרכה כמו גם בשכונת מלחה בעת משחקי כדורגל וכדורסל?

או העקרון  שאם סתם איזה טייקון נתפס בעבירה על החוק ונקנס, הרי שגובה הקנס יהיה פונקציה של גודל האיש. כי הנה מה שכתוב בסעיף 50 לפסק הדין: "תכלית החוק
אינה מושגת כליל כלפי בתי העסק המשתייכים לרשתות קמעונאיות גדולות, אשר להם
משתלם, נוכח החוסן הכלכלי שלהם ורווחיהם היומיים מדי שבת, לפתוח באופן קבוע
את דלתותיהם ביום המנוחה חרף הקנס שעליהם לשלם בגין כך." זה בהחלט חידוש מעניין שגובה הקנס יהיה תלוי בגודל העסק וכי עבריין טייקוני יידרש לשלם יותר מעבריין ממעמד הביניים. מבחן הכנסה לקנסות הוא בהחלט משהו שיאיר לפיד צריך לחשוב עליו, במיוחד אחרי שהוא מאיים במבחן הכנסה במתן קיצבות ילדים.

סוף סוף יהיה שיוויון בענישה בין יהודים וערבים


אפשר להמשיך ברשימה הזו עד לסוף הדורות. ואפשר לבקש משלישיית העליון להתחיל את האכיפה בבית שלהם. לפי הסטטיסטיקה יש פער ענק באכיפת חוקים בין יהודים וערבים. משום מה אנו מוצאים כי שופטי ישראל – בהכללה סטטיסטית – מענישים ערבים שהורשעו בדין בחומרה רבה בהשוואה ליהודים שהורשעו בעבירות זהות.  סליחה, טעות. כנגד מורשעים יהודים יש פחות אכיפה מאשר כנגד מורשעים ערבים.

בטח מעכשיו הם עסוקים בלתקן את זה.

עצה לרון חולדאי

אם אני חבר מועצת עיריית תל אביב הייתי מבטל מחר את חוק העזר האוסר לפתוח עסקים בשבתות וחגים של יהודים (אבל לא בחגים של בני דתות אחרות). למה לעירייה להכניס את ראשה לשאלה מי ומתי מפעיל אדם את בית העסק שלו?  דין חנות מכולת יהיה כדין מסעדה – שלגביה אפילו רובינשטיין הדתי לא מציע לאסור סגירתה בחוק. למה לרון חולדאי לאסור על מי שרוצה לבשל בבית (וחסרה לו עגבנייה) ולהכשיר את סלט העגבניות במסעדה? כל זאת בהנחה שרשות מקומית רשאית לבטל את חוקי העזר שהיא עצמה חוקקה – מה שכלל לא ברור לאור התלות בהסכמת שר הפנים לחקיקה עצמה.

על מה באמת הדיון?

הכל בבל"ת משפטני. השופט רובינשטיין קצת נפגע מהגישה הטכנוקרטית של עמיתיו גרוניס ונאור ושם את האצבע על העניין שמאחורי הפרשה: דת ומדינה. רובינשטיין בדעה שאם יש מספיק אנשים שרוצים שהפרהסיה תהיה דתית יהודית – אז ראוי לאכוף את דעתם על פי חוק.  לשבת יש כבוד יהודי (אבל אין כזה כבוד לחגים של אחרים). וזהו.
פסק הדין העקום הזה הוא דרכו של העליון לייצר כפייה דתית אורתודוכסית יהודית. הרי אף אחד לא ייקח ברצינות את העניין של אכיפה דווקנית (אלא בענייני דת יהודית). אבל אם אני טועה ומעכשיו מגייסים את כולם – נשים, גברים, יהודים, ערבים, דתיים סרוגים ודתיים שחורים – לצבא הוד מלכותם ביבי ושרה ובוגי גם, אז סליחה על כתב הפלסתר ואני אכבד את כל שופטי העליון בשרימפס כשר בבד"צ בית יוסף.
26.6.2013