11 ביוני 2013

שרת המחלות



לפני כמה שבועות התגלו שרידי (מה זה? מאובן?) נגיף פוליו בביוב של באר שבע. משרד הבריאות הוצף בפניות של אזרחים מודאגים שבין השאר תהו אם צריך  להרתיח את המים לשימוש ביתי.  סמוך לאותו אירוע הוציא משרד הבריאות אזהרה מפני "התפרצות חצבת בבריטניה ובעיקר באנגליה... (ההתפרצות) בולטת באוכלוסייה היהודית-חרדית". המשרד המליץ לכל הנוסעים לשם לוודא שילדיהם חוסנו.  כל זה לא הפריע לשרת הבריאות, יעל גרמן, להודיע כי היא מתנגדת לתמריץ החוקי לחיסון ילדים שיופעל  ב 1 ליולי השנה.

ב – 2009 נחקק בכנסת כי נגד מי שלא יחסן את ילדו תופעל סנקציה של  קיצוץ בקיצבת ילדים. מאחר ובכמה מקומות בארץ – בעיקר כמובן באזורים שבהם גרים ערבים – לא היו מרפאות "טיפת חלב" עוכב ביצוע החוק. כעת, אישר בג"צ שפסק לאחרונה שהחוק הקושר בין הקיצבה לחיסון הוא חוקי למהדרין.  על אף שהחוק הנוכחי תקף, מבקשת הממשלה לתקן את אותו ולבטל את הזיקה שבין החיסון לקיצבה. העניין הזה מלמד על הראש של הגברת המיניסטרית, יעל גרמן.
 ראש בעייתי.

של מי קיצבת הילדים?

גרמן חושבת שההתניה של מתן קיצבה בחיסון היא לא צודקת. לשיטתה, כך זה נראה, קיצבת הילדים מגיעה לילדים ולכן מה הם אשמים אם ההורים שלהם לא מחסנים אותם? אם היא צודקת בגישתה מדוע שלא תדרוש שהקיצבה תינתן לילדים בסכום חד פעמי בהגיעם  לגיל 18? מי לידנו יתקע כי האמא לא קונה אוכל לא בריא בכסף של הילד? או סיגריות? שרת הבריאות מבלבלת את היוצרות. קיצבת ילדים זה לא כסף של ילדים. זה כסף של הורים. ואין כל ערובה כי הכסף משמש את הילדים ולכן בפינה הזו הוצע לא פעם לבטל את הקיצבאות האלה ולהמירן בשירותים בעין לילדים.

גרמן טוענת שהיא דואגת לילדים. היא לא. האם אני יכול להסתובב ברחובות העיר ולהזריק לאנשים נגיפי חצבת שהבאתי מאנגליה? ברור שלא. אבל זה בדיוק מה שעושה כל הורה שלא מחסן את ילדו שנדבק בחצבת.

החיסונים והחרדים

אין זה  מקרה שיהודים-חרדים מאנגליה הם קבוצה פגועת חצבת. בורות קיצונית גרמה להם להאמין לשמועה, חסרת כל בסיס, ולפיה החיסון גורם לאוטיזם.  לפיכך רבים מהם לא חיסנו את ילדיהם ולכן יש שם חצבת שמדי פעם מיובאת ארצה כשיהודי-חרד-בור וחסר אחריות מבקר בארץ הקודש ומדביק ילדים שהוריהם המקומיים מטומטמים רפי שכל וגם הם לא חיסנו את ילדיהם.

החיסונים והכלל

בכל חיסון, כמו בכל תרופה יש סיכון מסוים. במקרה של חיסון הסיכון הוא לחלות במחלה שנגדה מחסנים. אך הסיכון הזה מתגמד מול הסכנה של אי חיסון. אבל אם כולם מתחסנים, ורק הילד שלי לא מתחסן, הסיכוי שלו לחלות בחצבת זעיר (כי הוא חי בסביבה נקייה) ונמנע ממנו הסיכוי הקטן לחלות כתוצאה מהחיסון עצמו.
לפיכך, הגיוני שלכל הורה יש אינטרס שכולם יחוסנו פרט לילד שלהם. אלא שאם כולם ינהגו כך,  לא יהיה חיסון ותהיה מגפה.

זה מקרה קלאסי שבו ראוי לכופף את "זכות הפרט" להתנהג כרצונו לאינטרס החברתי. מדוע? בגלל ההשפעה של אי חיסון על הזולת.

החיסונים והשיניים של גרמן

אז איך גרמן דואגת לילדים? אני אספר לכם. בהחלטת הממשלה על המדיניות הכלכלית לשנים 2013-14 נקבע כי ילדים בגילאי 12+ לא יהיו זכאים לטיפול שיניים. מי הצביעה בעד? גרמן, כמובן. לשיטתה של המיניסטרית לפגוע בשיניים של ילדים זה תקין. ועתה, לשיטתה, לתת להורים אפשרות לא לחסן ילדיהם (ללא סנקציה ציבורית) גם זה תקין.

הוא שנאמר: שרת המחלות. ולא במקרה: מחקר שפורסם לאחרונה (ענת עמית אהרון, חיים נחמה, שמואל רישפון ואורנה ברון אפל) מצא כי לצד קבוצות חרדיות קטנות הקבוצה הכי גדולי של סרבני חיסונים הם הורים יאפים, דמויי ריקי כהן הווירטואלית, היעד המועדף על המפלגה של שרת המחלות.
10.6.2013