לסטנלי
פישר היו שתי תקופות זוהר שביניהן בור שחור. תקופת הזוהר הראשונה היתה כאשר חבר למיכאל ברונו,
לימים נגיד בנק ישראל, בפיתוח ויישום השקפה איך לטפל באינפלציה בוערת. (היום עם 2%
לשנה יש המלינים על "גל התייקרויות". תחשבו מה היה כאשר חיינו עם 400%). ברונו ופישר דחו את המתכון השמרני של
קיצוצים תקציביים כמזור בלעדי למחלה והמירו אותו בתוספת חברתית: פיקוח ציבורי על
מחירים, שכר והכנסות. לא סוציאליזם, לא עלינו. רק הבנה שאורתודוכסיה כלכלית כמוה כאורתודוכסיה
דתית – משהו מהעולם הישן.
סטנלי פישר
התקופה השניה היתה ב – 2008. פישר חרג מספרי הלימוד בכלכלה ושוב זרק
את המתכון השמרני כשהורה על רכישה מאסיבית של מטבע חוץ ושל אגרות חוב ממשלתיות.
בכך מנע הנגיד גלישה של כלכלת ישראל למיתון עמוק נוסח ארצות הברית (שבינתיים נראה
שיצאה מזה) ואירופה (שעדיין בבוץ).
באמצע, כאשר שימש בתפקיד בכיר בקרן המטבע
הבינלאומית השקיע פישר שורה של מדינות, בעיקר באסיה, בבורות שחורים, במיתון,
בירידה ברמת החיים. רק מדינה אחת, מאלזיה, שהתנגדה ל"פישריזם" של אז,
יצאה מהשפעת האסיתית במצב טוב יחסית.
פישר, ללמדנו, כבה כאשר היה שמרן קיצוני וזהר כאשר התנער ממורשת שיקגו - האוניברסיטה שמסמלת יותר מכל את מעוז הימין
השמרני בכלכלה. ובלשון הדתית המקובלת אצלנו: הוא הבריק כאשר היה התרודוכס. כשלא
האמין באל אחד – אידיוט ומזיק, ובחר בתרופות מגוונות למחלות כלכליות.
עכשיו, כשלאישתו נמאס מהווילה בכפר שמריהו, והוא
חוזר לטפל בנכדים, מביאים במקומו את הרב שטיינמן של הכלכלה – יעקב פרנקל.
יעקב פרנקל
לפרנקל, בתקופתו "הישראלית" היו כמה
שנים של חסד. תכנית הייצוב של ברונו ופישר הורידה את האינפלציה מ – 400 ל – 20%
ונתקעה. המתכון השמרני של פרנקל – ריבית נשך – הצליח לבסוף להביא אותנו למצב
הנוכחי שלפחות מבחינת האינפלציה הוא טוב.
אלא שיעקב פרנקל היה והווה אורתודוכס מהזן העבש.
הוא חשב שפישר צדק ביחסו למדינות אסיה וחשב שטעה בכל מה שעשה בישראל. כמנהגו של פרנקל,
הוא עטף את עמדתו האורתודוכסית בחיוכים
ומחמאות לשעה. אך בליבו נשאר מאמין
בקפיטליזם "חופשי" שמסוגל, לשיטתו, לפתור ללא קושי את כל הבעיות הנוצרות
בדרך הקידמה. פרנקל לא היה מעז לעשות מה שעשה כאן סטנלי פישר. הוא לא היה מעז
לעשות מה שעשה מקבילו בארצות הברית – בן ברננקי. למה? כי זה לא כתוב בתורה. בתורה
של שיקגו – בית מדרשו – כתוב ההפך. אילו פרנקל היה נגיד בנק ישראל ב – 2008, ישראל הייתה שוקעת בבוץ טובעני.
קו פרשת הגז הטבעי
והיא תשקע עם מינויו. מעטים שמו לב להודעה של
פישר, מלפני כחודש, שבה הודיע כי בנק ישראל יפעל נגד "השפעת הגז הטבעי".
בתרגום לחיי יום יום פישר אמר שהוא יקנה דולרים, ובכמויות עתק, כדי לקזז את ההשפעה
השלילית של תגלית הגז הטבעי. כן, יש כזו על אף ברבוריהם ההפוכים של ראש הממשלה ושר
אוצרו. אצל פרנקל, אלא אם עבר המרת דת, זה לא יקרה.
פישר לא היה "חברתי". הוא תמך בייצוא
גז טבעי. אבל הבין שבכך מייצרים מחלה
ונדרשת תרופה. פרנקל, אם היה נשאל, היה תומך בייצוא, כלומר במחלה, אבל יתנגד לטיפול התרופתי.
בדיוק הטיפוס שאנחנו לא צריכים עכשיו, נעים
הליכות ככל שיהיה.
24.6.2013
(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות
אחרונות" ביום 25.6.2013)
