יש בארץ 11 בתי חולים ממשלתיים. יש להם (לפי
נתוני 2009) הכנסות של 7.6 מיליארד שקל ובאותה שנה צברו גירעון תיפעולי של 550 מיליון שקל. לא פעם,
ובמיוחד בימים אלה, משהוקמה ועדה לבדיקת
הרפואה הציבורית, מדברים על "קריסת" בתי החולים. ואכן, אם בתי חולים
מייצרים מדי שנה גירעון ענק, משהו רקוב בממלכה הכלכלית של הבריאות.זו לא תופעה
"ממוצעת". למעט בית החולים שיבא כל בתי החולים האחרים מפסידים. מדובר במחלה
כרונית.
התאגיד המופלא
בכל בית חולים ממשלתי יש "תאגיד
בריאות" שהוא לכאורה זרוע המחקר של בית החולים. אלא שלצורכי מחקר הוציאו בתי החולים רק 160
מיליון שקל מתוך 1.7 מיליארד שקל. רוב הסכום החסר מגיע מקופות החולים שהן גם המשלמות העיקריות
לבתי החולים עצמם.
אלא, וזה מה שמפתיע, בעוד בתי החולים מצויים בגירעונות כרוניים, ה"תאגידים"
מאוזנים להפליא ואפילו נושאים רווח צנוע. איך זה שבתי החולים שגוררים גירעונות אדירים והם על סף קריסה, מקיימים
פעילות מהצד בהיקף של 22% מכלל הפעילות של בית החולים – וההתעסקות הצדדית הזו,
מאוזנת פיננסית ופועלת כמו שעון שוויצרי?
קרנות הפנסיה עשו את זה
סיפור שממש לא קשור לעניין. ב- 1995 נסגרו קרנות
הפנסיה הוותיקות בפני מצטרפים חדשים. מאותה שנה כל אדם שביקש לרכוש לעצמו ביטוח
פנסיוני נאלץ לחפש קרן פנסיה חדשה שתנאיה – איך לא – היו גרועים מאלה של הוותיקות.
ואם מי מכם תוהה למי מגיעה התודה על המהלך הכלכלי המטומטם הזה אז הנה הם: בייגה
שוחט (שר אוצר), חיים רמון (יו"ר ההסתדרות החדשה) וחיים אורון (הגזבר של ההסתדרות).
וכך מקפת הוותיקה ילדה אז את מקפת החדשה ומבטחים
הוותיקה את מבטחים החדשה. לימים, כשהסוציאליסטים המזוייפים נזרקו מהשלטון והגיעו השמרנים
ובראשם בנג'מין נתניהו – הופרטו הקרנות החדשות.
הקרנות החדשות שנולדו ב – 1995 התחרו ביניהן על
מבוטחים. מאיפה היה להן כסף למסעי פירסום ושיווק בעוד הקרנות הוותיקות – האמהות
שלהן – שקועות בגירעונות עתק? מחשבונאות יצירתית. משרד האוצר הצליח למצוא
פרוטוקולים ומהם התברר כי האמא – הקרן
הוותיקה והגירעונית – סיבסדה את הילד – הקרן החדשה והתחרותית. למה? כי את הגירעון
של הקרנות הותיקות כיסתה הממשלה.
כפי שאת הגירעון של בתי החולים מכסה הממשלה.
כך פועל התרגיל
יש, על כן, חשש מבוסס שנוח לבתי החולים להסיט
גירעונות מהפעילות של ה"תאגיד" לבית החולים עצמו. וגם לזה יש עדויות: נניח שקופת חולים שולחת חולה לבדיקה. מחיר
הבדיקה ידוע וקבוע בין הקופה לבין בית החולים. שאלה: מי מוציא את החשבונית? האם זה
בית החולים או התאגיד שלידו? קופת החולים אדישה. היא תשלם בהתאם לסיכום המוקדם.
לפיכך ההחלטה מי מוציא את החשבונית נתונה בידי בית החולים. והנה לכם דרך קלה להסיט את ההכנסה מהבדיקה המדוברת מבית החולים שסובל מגירעון שאותו מכסה הממשלה לתאגיד שמחלק הטבות כספיות לרופאים ולעובדים
אחרים.
החשש להסטת כספים בא מעוד מקור. התאגיד מקבל
כספים עבור פעילות שהוא עושה "אחרי שעות העבודה". וכך אם פלוני נזקק
לצינתור והתור מלא בשעות העבודה הרגילות מועבר האיש לטיפול בשעה מאוחרת יותר. הגיוני? עד
שמסתכלים על החיים האמיתיים ומתברר שרוב הרופאים הבכירים, הנהנים העיקריים מכספי
התאגידים, נמצאים אחרי "שעות העבודה" בבתי חולים פרטיים ובקליניקות
פרטיות. איך הם מצליחים להיות גם פה וגם שם?
לשם מה הדיון המפרך הזה על זרימת כספים?
הלו"ז של פרופסור קוקוריקו
בגלל אותה ועדה ציבורית. שרת הבריאות, יעל גרמן,
העמידה בראש הוועדה את....עצמה. יעל תמליץ לגרמן איך לעשות מה. גרמן היא שרה חדשה
ואנרגטית ומן הסתם יש בה די אנרגיות להתגבר על הסכיזופרניה התיפקודית הזו.
הרפואה הציבורית אכן בבעיה. אך מקור הבעיה הוא
בערבוב בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית. יש בתי חולים כמו הדסה ושערי צדק
בירושלים (שאינם ממשלתיים) שבהם הערבוב מוצהר וגלוי. וכך, באופן מופלא, מי שמבקש
לראות את פרופסור קוקוריקו במרפאה הציבורית של אחד מבתי החולים האלה, עלול לחכות
שנה. אבל בשרות הפרטי של אותו בית חולים, ובתשלום סימלי של 1,000 שקל, הרופא זמין
בתוך ימים ספורים. הקצאת הזמן של קוקוריקו אינה בהתאם לצרכי החולים אלא בהתאם
לכסף. וזה רק בביקור אצל רופא. תחשבו מה קורה במקום שהכסף הוא גדול במיוחד:
בניתוחים.
מה תמליץ יעל לגרמן
לכן במצב הנוכחי אי אפשר להגיע למסקנות סבירות על
טיפול ברפואה הציבורית בלי להפריד בין הפרטי לציבורי. קודם לכל – להפריד. ואחרי 5
שנות ניתוק, לבדוק מה המצב.
מה משמעות הניתוק:
1. שלרופאים בבתי חולים ממשלתיים אסור יהיה לעבוד
מחוץ לבתי החולים שלהם. רופא (וכל עובד אחר) ייאלץ לבחור בין עבודה ציבורית או
פרטית.
2. שיבוטלו תאגידי הבריאות ועימם גם הרפואה לזרים
(תיירות מרפא) שתובעת את זמנם של הרופאים.
3. שקופות החולים לא יחזיקו תאגידים פרטיים כמו מכון
מור של הכללית, אסותא של מכבי ומשגב לדך של המאוחדת. כמו כן ייאסר על הקופות לממן כל פעילות שאינה בסל
הבריאות הציבורי וכל פעילות מחוץ לעצמן. גם לא בביטוח המשלים. כפי שייאסר עליהן
לממן פעילות בבתי חולים ציבוריים שבהם מתקיימת פעילות פרטית.
ואחרי שזה יעבוד 5 שנים נראה אם יש בעיה ברפואה
הציבורית. כי בתנאים שכאלה – בלי ערבוב של כסף ציבורי בפעילות פרטית - סביר שלא
תהיה רפואה פרטית.
30.6.2013
