בית הדין הארצי לעבודה מצא כי שלילת הזכות לחסוך לפנסיה מכל בני ה 21 - 18 - היא חוקית ומוצדקת • בנימוקים מתפלפלים ושגויים הכשיר בית הדין חקיקה מפלה
כאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביטל את מס המיליונרים 2%) על הכנסה מעל מיליון שקל לשנה) האם השתפרה הרווחה החברתית של אזרחי ישראל? מי שהיה מפנה את השאלה לוילפרדו פרטו, כלכלן איטלקי מראשית המאה הקודמת, סביר שהיה מקבל תשובה חיובית.
"כלל פרטו" קובע כי אם מצבו של אדם אחד השתפר, בעוד מצבם של כל השאר לא הורע - הרווחה החברתית הכללית השתפרה. כלומר: עזבו שוויון, מספיק שמצבו של חלק, ולו קטן, מהאוכלוסייה השתפר. כאשר ראש הממשלה הפחית במס העשירים, מצבם השתפר, בעוד המיסוי על כל השאר לא השתנה. מכאן, לפי פרטו, שהרווחה החברתית השתפרה.
כלל פרטו נדחה בבוז על ידי כמעט כל מי שעוסק בשאלות של צדק חברתי. רק הימין הקיצוני, במיוחד בארה"ב, תומך בהגדרה מוזרה שכזו, שבה אם העשיר מתעשר וכל השאר דורכים במקום - זה מצב חברתי עדיף.
השופטת נילי ארד פארטו
זה לא מפריע לשופטת נילי ארד להיות חסידה אדוקה של התפיסה הזאת. בשבוע שעבר התפרסם פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה בתביעה נגד החקיקה (הסכם קיבוצי שהוכלל בצו הרחבה) הקובעת כי פנסיה חובה תחול רק מגיל 20 (לנשים) ו - 21 (גברים. ( טענת התביעה, כי גם עובד בגיל 18 זכאי לתשלומי פנסיה, נדחתה. ההנמקה המרכזית לפסיקה נכתבה בידי נשיאת בית הדין, ארד.
לפי ארד, אחד הנימוקים מדוע עובדים בני 21-18 לא ראויים לפנסיה הוא שלא נגרם להם נזק בהשוואה למצב לפני שנחקק חוק פנסיה חובה. ארד הפעילה את כלל פרטו הידוע לשמצה כהסבר לחקיקה שמפלה באופן בוטה על בסיס גיל העובד. לפי השיטה של ארד, אם מחר המדינה תחליט לתת מענק לכל מי שהכנסתו מעל מיליון שקל, הדבר לא יפר את השוויון. מדוע? כי כל מי שלא מיליונר לא נפגע.
ארד מתפלפלת סביב הזכות של בית המשפט לשנות הסכם קיבוצי, שכן גם היא מודה שאם הסכם פוגע בשוויון, חובה על בית המשפט להתערב ולשנותו. במסגרת ההתפלפלות היא נכנסת גם לפוליטיקה. לפי ההנמקה שלה, אם משהו נמצא בקונסנזוס, הוא תקין. במקרה הזה הקונסנזוס הוא גיוס לצבא: רוב הצעירים מגויסים לצבא ולכן אינם עובדים ואינם זוכים לפנסיה. לכן לתת פנסיה לאחרים שאינם מתגייסים והולכים לעבוד, תיטיב את מצבם בהשוואה לחיילים. כאילו אין פתרון שוויוני אחר: לתת לכל החיילים פנסיה כאילו עבדו.
אבל הכשל של הנימוק הזה גדול יותר. ראשית, זכויות אדם אינן אמורות להיות תלויות בקונצנזוס.
הזכות לשוויון לא תלויה בהסכמת הרוב, ואין רוב שיכול לשלול אותה ממישהו. שנית, הקונסנזוס שהיא מתארת לא קיים בפועל. כמחצית מבני ה18 - אינם מגויסים או מגויסים והצבא משחרר אותם במהירות. בזירה הפוליטית הקונסנזוס בוודאי הפוך מזה שמתארת ארד: כל המפלגות הגדולות הן בעד שחרור מסיבי של קבוצות מסוימות מגיוס צבאי. ואם, כצפוי, בעתיד יותר ממחצית בני ה18- לא יגויסו כלל - האם תשתנה ההלכה המשפטית בעניין הפנסיה?
הפחד מהמעסיקים כתירוץ
כדי להצדיק את המסקנה שהאפליה היא תקינה, משתמשת השופטת באיום: אם בית הדין יקבע שחייבים לתת פנסיה לכל עובד ועובדת, יכול להיות שהמעסיקים יבטלו את ההסכם הקיבוצי. בית המשפט, לשיטתה, צריך להיכנע לאיום כזה. אחרת ייגרם נזק. זה לא נכון בהכרח, גם מכיוון שביטול הסכם קיבוצי לא פוגע בזכות אישית, וגם מכיוון שהמחוקק - זה שהפך את ההסכם לחוק - יוכל להתערב ולמנוע את הנזק.
קטע מסוים בפסק הדין של השופטת ארד נגוע אפילו בצביעות. באותו קטע מסבירה השופטת מדוע לנשים מגיעה פנסיה מגיל 20 ואילו לגברים רק מ. 21- לפי ארד, העדפה מתקנת לנשים היא ראויה. אולי זה נכון, אבל מה קרה פתאום לכלל פרטו? הרי לנשים בנות 20 לא הייתה פנסיה קודם לכן, ולפיכך הן לא נפגעו מהחוק החדש. אז למה נדרשת ההעדפה?
חוק פנסיה חובה הפך לחובה את תשלומי הפנסיה עבור העובדים. הוא קבע למעשה שהתשלום לפנסיה לעת זיקנה לא שונה במהותו מתשלום דמי ביטוח לאומי עבור קיצבת זיקנה. אם שוללים מצעירים את הזכות לתשלומי פנסיה בגיל ,21-18 למה לא שוללים מהם את ה"זכות" לשלם מס הכנסה או דמי ביטוח לאומי?
עוד נימוק להצדקת אי השיוויון, מסבירה ארד, הוא בכך שאילו היו מחייבים את הצעירים בתשלומים לפנסיה, הנטו שלהם היה נפגע. באמת? ומה בדבר הפגיעה בנטו כתוצאה מתשלום מסים? זה בסדר?
יותר מזה: גם גבר שאינו עובד ואין לו הכנסה חייב בדמי ביטוח לאומי על פי חוק. האם השופטת פסקה שזה לא חוקי מפני שהנטו שלו נפגע?
בואו בחשבון
מעולם בית המשפט בישראל לא התקומם נגד מיסוי עניים. זה חלק מהשיטה. אבל כאשר נותנים להם זכויות לפתע, הבד"צ החילוני מאשר אפליה מקלקלת, בשם השוויון כמובן.
כדי להבין את ההיבט הכלכלי של ההחלטה, הנה התחשיב של אובדן הפנסיה הנובע מאפליית הגיל שעתה הוכרזה חוקית. שני אנשים משתכרים שכר מינימום 4,100 - שקל לחודש. האחד חוסך מגיל 17 לפנסיה, השני חוסך מגיל . 21 שניהם פורשים מעבודה בגיל . 67 הראשון עובד 50 שנה, השני עובד 46 שנה. כמה פנסיה הם יקבלו? הראשון יקבל כ600- שקל לחודש יותר - בערך 20% מהפנסיה החודשית.
הנה למדנו משהו מעניין על פנסיה: הבדל של 8% במספר שנות החיסכון לפנסיה, מייצר הפרש של 20% בגובה הפנסיה שמקבלים לעת זיקנה. וזה מה שהשוויון נוסח ארד יוצר: מי שעובד מגיל ,17 מפסיד 600 שקל לחודש למשך כ16- שנה (מגיל פרישה עד גיל ,83 שהוא
תוחלת החיים הממוצעת בישראל,( ובסך הכל הפסד של 115,000 שקל, כתוצאה מכך שנשללה ממנו הזכות לשלם 200 שקל בחודש, ובסך הכל 9,600 שקל, לפנסיה במשך
ארבע השנים הראשונות לעבודתו.
10. 1. 2012
