26 בינואר 2012

מזל טוב, הפכתם לעניים

 

 האם אפשר להתפרנס בכבוד בארץ הזו? אם מסתכלים "בגדול," כפי שנהוג לומר במקומותינו, התשובה חיובית. תסתכלו על הגודש בכבישים, במסעדות ובפאבים, על התור בנמל התעופה. אלא שהתשובה הזו תופסת כמחצית מתושבי המדינה. ויש את החצי השני.

 כאשר הביטוח הלאומי מפרסם את דו"ח העוני, כולם מתמקדים בלספור עניים, ובמיוחד ילדים במשפחות עניות. אחרי זה מסתכלים כמה מהם חרדים או ערבים. כאשר מתברר שיש הרבה עניים ששייכים לאחת משתי הקבוצות האלה נושמים לרווחה. זבש"ם. כי הגברים החרדים והנשים המוסלמיות, יודעים לצטט הממצאים, לא באמת מבקשים לעבוד. ואם הם, מטעמים שונים ולעיתים משונים, בוחרים שלא לעבוד, הם והן בוחרים בעוני. וכאן יש מדינה חופשית ומי שבוחר בעוני - שיבושם לו.

 בדו"ח האחרון בחר הביטוח הלאומי להאיר זווית די עלומה: מה קורה עם אלה שעובדים. והנה, כשליש מהמשפחות שבהן המבוגרים עובדים - עניות. לזוג עם שני ילדים נדרשת הכנסה של 6,100  שקל נטו כדי לצאת מהמעמד המכובד של עני. לכאורה זה פשוט למדי לזוג ששניהם עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום, כ3,700- שקל לחודש נטו. אבל אם אותו זוג יוליד עוד ילד אחד, המשפחה תידרדר לעוני. הכנסתם תגדל בשיעור של קצבת ילד שלישי, אך תוספת ההכנסה לא מכסה את תוספת ההוצאה. מה שמביא לפתרון המומלץ ולפיו ראוי שעניים לא יולידו ילדים.
עבודה ועוני

 אלא שההנחה עד כה הייתה ששני בני הזוג עובדים במשרה מלאה. אם רק מבוגר אחד עובד במשרה מלאה או שניהם עובדים במשרה חלקית - המשפחה חוצה מטה את רף ההכנסה המינימלי המזכה מפטור מעוני.

 זה המקרה השכיח של עובדים בשכר מינימום. שליש מהמשפחות העניות העובדות נותרו עניות על אף שמיצו יותר מ60%- מ"פוטנציאל העבודה" שלהן. מה שמלמד שעבודה בממדים מכובדים לא מחלצת מעוני. לא קל להתפרנס בכבוד.

 דו"ח הביטוח הלאומי מוצא שני גורמים מרכזיים להיותן של משפחות עובדות עניות: גודל המשפחה (הילד השלישי האומלל) ו"שכר לא הוגן ."מה עושה את השכר לא הוגן? "בעיות של אי-ציות לחוקי עבודה" ואי-אכיפה של חוקים.

 כדי להמחיש את המצב מביא הדו"ח את מצבה הכלכלי של "אם חד-הורית נורמטיבית," כלומר: עובדת במשרה מלאה. "הבעיה שמציבה המדינה בפני אם חד-הורית רק מחריפה עם השנים," נאמר שם. בין 2002 ו2009- מצבה של אם חד-הורית עם ילד אחד הורע בכ .11%-וזה המקרה הנדיר. רוב האמהות החד-הוריות, אפילו עם ילד אחד, לא יכולות לעבוד משרה מלאה. מי יטפל בילד?

 אם החד-הורית נראית לכם מקרה חריג, קחו משפחה שבה יש מפרנס שעובד בשכר החציוני, האמצעי בסולם השכר. והנה הממצא המדהים ביותר בדו"ח: אם למשפחה הזו שלושה ילדים ויותר - היא תהיה ענייה. וזה האמצע של האמצע. הצנטרום של הפיילה.

 התשובה של הממשלה היא קצבה ושמה (המוטעה, איך לא) "מס הכנסה שלילי." מי שעובד בשכר נמוך זכאי לקבל את הקצבה. גם אם זה היה פועל טוב, זה הופך משפחה עובדת למשפחה נתמכת. תארו לעצמכם שמחצית המשפחות העובדות עם שלושה ילדים ויותר נזקקות לתמיכה ממשלתית כדי... לא להיות עניות. זה אבסורד.

 אלא, מציין הדו"ח, אפילו הקצבה המדוברת לא עושה את הנדרש.

 הפתרון ברור: צריך שכר מינימום מספיק גבוה ושנאכף בקשיחות כדי להתפרנס בכבוד. אבל כנראה שח"כינו ושרינו מעדיפים שרובנו נהיה נתמכי קצבאות. ובלבד שלא ישולם שכר המכבד את העבודה ?

26.1.2012