כרישים בעיר הלבנה




 נניח שמבקשים מכל אחד מאיתנו למקם שכונה או עיר חדשה ובה 13 אלף דירות המיועדות לכ70-  אלף תושבים. איפה היינו שמים את העיר/שכונה הזו?

 התשובה לא כל כך פשוטה ואף טעונה מבחינה פוליטית. אפשר היה להקים עוד אריאל או אפרת בשטחי ארץ ישראל הגדולה. אפשר להקים עיר בנגב, בעיקר לאוכלוסייה הבדואית המתגוררת בתת-תנאים על פני שטחים נרחבים, שניתן להעבירם לשימוש חקלאי ולאזורי מסחר ומלאכה. אפשר להקים שכונה בירוחם לכל אנשי הקבע שינדדו בעקבות הבסיסים החדשים. אפשר פה ואפשר שם, אם מסתכלים על העניין מבחינת צורכי הדיור של האוכלוסייה.


 כדי לשפר את תהליך החשיבה יותר קל לחשוב בכיוון ההפוך: איפה לא להקים עיר חדשה שכזו. והבחירה כמעט מובנת מאליה – תל-אביב. העיר גדולה דיה. גם בנפחה הנוכחי צינורות המים פוקעים, ולדעת האחראי על התחום זה יילך ויחמיר. העיר צפופה במכוניות ובעסקים, מלאה עשן, צמודה למעשה לכמה ערים נוספות. לא, תל-אביב אינה יעד לעוד עיר לידה או לשכונה שכזו בקרבה.

בניה לגובה כחלופה לשטח


 שלא לדבר על כך שאם מישהו באמת חרד לאוכלוסייה הלא מידלדלת של תל-אביב, יש בעיר הרבה מבנים שראויים לגריטה, ועל מקומם אפשר לבנות בקלות יחסית את כל הדירות המבוקשות. הסרה מוחלטת של איסורי הבנייה לגובה בעיר העברית הראשונה תספק את כל היצע הקרקע הדרוש להכפלת האוכלוסייה. למי שמאוד מוטרד מהדמוגרפיה התל-אביבית.

 הגיוני? לא לדעת השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס. הם מתכוונים להביא לאישור הממשלה תוכנית להקמת שכונת ענק כזו בתוך תל-אביב – ולעזאזל איכות החיים והתשתית של השטח הציבורי. הכול במסגרת הרעיון לפנות את שדה התעופה שבצפון העיר – שדה דב. השדה יושב על שטח של כ800-  דונם , מסביבו שטחים לא בנויים בעוד כ  500 דונם-.
-   הנה לנו עיר חדשה בתוך תל-אביב. בדיוק מה שאנחנו לא צריכים.

 אחת השאלות החשובות בהקשר הזה היא למה לסגור את שדה התעופה דב? למה, למשל, לא להרחיבו? את המסלול אפשר להאריך צפונה ולאפשר שימוש גם לטיסות בינלאומיות קצרות. בלונדון וסביבתה הקרובה יש כחמישה שדות תעופה. מה רע בשדה תל-אביבי? אולי, שומו שמיים, הוא יתפקד בעלויות נמוכות מעלויות הרצח של נתב"ג?

 אלא שהמתכננים רוצים שהשדה הציבורי יעבור לים, כי הוא מפריע לבניית דירות, והשטח שלו יופרט לצורכי מגורים. הנה לכם זילות הנכס הציבורי מול תאוות הקרקע והרווח הפרטיים. אפשר, גם כאן, לחשוב על העניין במהופך: הקרקע תישאר ציבורית ולשימוש הציבור, ומי שרוצה להקים שכונה נוספת (וכאמור מיותרת) למגורים, יקים אותה קילומטר בתוך הים. זה יהיה נפלא, פסטורלי, וסוף-סוף חובבי מגורים ליד הים ישלמו את המחיר האמיתי של תאוותם.

פארק דב, לא שדה דב

 אפשר, בתרגיל מחשבתי, גם להניח שלא צריך שדה תעופה בתל-אביב, לא במקומו הנוכחי ואף לא בים. מה יכול להיות שימוש אלטרנטיבי של הקרקע שתתפנה? כאמור, מגורים בתלאביב לא מסובך לסדר, וראש העירייה אף תומך בהסרת מגבלות הגובה ברוב אזורי העיר, אם כי לא בכולם. אם מתעקשים לסלק את שדה התעופה, שישאירו את השטח לתועלת הציבור: סנטרל פארק אוף תל-אביב, למשל. נכון, לא רחוק משם יש את פארק הירקון, אבל מי שרואה את הצפיפות בפארק ובפרומנדה התל אביבית המופלאה, מבין שאין שימוש מבוקש יותר לקרקע הזו מאשר הפארק המוצע.

 אם זה כל כך פשוט, למה זה כל כך לא מובן? חפשו את כרישי הנדל"ן וקשריהם עם שרי הממשלה.
12.1.2012

שתפו: