19 בינואר 2012

בין שביתה להשבתה


 ב2008- היה סכסוך בין קופת חולים כללית לבית החולים שיבא. על כסף, כמובן. במהלך הסכסוך מנעה הקופה ממבוטחיה את האפשרות לקבל טיפול רפואי בשיבא. בלשון המקובלת: הכללית השביתה את טיפולי המבוטחים. שנתיים מאוחר יותר השבית רמי לוי את מדפי רשת השיווק שלו ממוצרים תוצרת אסם. בגלל כסף, כמובן. השבוע השבית מרכז השלטון המקומי את השירותים לציבור שמעניקות הרשויות המקומיות. שוב, בגלל כסף.

 בשלושת האירועים האלה, והם לא יחידים, הקפידו הפרקליטות ובתי המשפט על אי-התערבות. מה למערכת המשפט עם סכסוכים עסקיים, גם כאשר נמנעת מהציבור קבלת שירות על פי חוק, כמו במקרה של הבריאות והגננות?

 זה בדיוק העניין. כאשר עובדים מבקשים להשבית שירות לציבור, מערכת המשפט מתעוררת בקול גדול. לפני שלושה חודשים הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה נגד כלל המעסיקים בגלל תנאי עבודתם של "עובדי קבלן." ההסתדרות, כך על פי החוק, נדרשה לתקופת צינון של שבועיים. היא גילתה אורך רוח והכריזה על שביתה אחרי חודש. מאז מערכת החוק מונעת את השביתה הזו - מה שלא עשתה השבוע עם ההשבתה של הרשויות המקומיות.
 מדוע מונעת מערכת המשפט את השביתה? הנה דברים שכתבה נשיאת בית הדין לעבודה, נילי ארד: "מדיניות בית הדין לעבודה היא לעודד את הצדדים למחלוקת לבוא בדברים, לנהל מו"מ וליישב הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום (...) במיוחד בסכסוכים בעלי השלכות רוחב על המשק והכלכלה." אם זה המבחן, מפוקפק ככל שיהיה, מדוע מערכת המשפט שתקה השבוע, כאשר הושבתו גני הילדים הציבוריים ופינוי האשפה? מה ההבדל בין השביתה שתיכננה ההסתדרות להשבתה שביצעו הרשויות המקומיות?
 ההבדל הוא בין שביתה והשבתה. שביתה זה משהו שמנוגד ל"מדיניות בית הדין." השבתה זה משהו מקובל וחלק מהחיים העסקיים. החוק לא מונע השבתה ולא מחייב תקופת צינון טרם השבתה. לכן פרקליטות המדינה - שהזדרזה למנוע את השביתה בגלל הנזק לציבור - נמנעה מלהשתמש ב"נזק לציבור" כטענה למנוע את ההשבתה.

איסור שביתה והיתר כולל להשבתה

 
 כאשר הכללית פגעה במבוטחים, וכאשר רמי לוי פגע בקונים, וכאשר הרשויות המקומיות פגעו בכולם - זה היה תקין לחלוטין. רק כאשר יש שביתה לפתע יש צינון, יש "מדיניות בית הדין." בפועל יש איסור שביתה והיתר כולל להשבתה.

 מה שאנחנו רואים לא נוצר היום ואף לא בקדנציה הקודמת של נתניהו כראש ממשלה. זהו הקונצנזוס הישראלי: שביתה זה פגע שראוי למנוע. השבתה זה חלק ממהלך העניינים. למי ששולט על ההון - המדפים במרכול, הביטוח הרפואי, כיתות הגן - מותר להשבית את תוצרתו. לעובדים ששולטים רק על כוח עבודתם - אסור לשבות.

 וזה תקף גם כשמדובר ביצירת קרטל של משביתים. אם כל חברות הביטוח היו מתכנסות כדי לפגוע בצרכנים, המשטרה והממונה על ההגבלים העסקיים היו נכנסים לפעולה. במה שונה "מרכז השלטון המקומי" מכל קרטל עסקי המתכנס לפגוע בצרכנים?

 לפי ההיגיון המשפטי הקיים יכול מחר השר משה כחלון להשבית את שירותי הרווחה בטענה שמשרד האוצר והכנסת לא נתנו לא די תקציב. זה בדיוק מה שעשו השבוע ראשי הרשויות כאשר טענו שמשרד הפנים והכנסת לא נתנו להם די תקציב.

 טומי לפיד, פעם שר משפטים, העלה את הרעיון לחסל את בתי הדין לעבודה. נדמה היום שהוא צדק. הבה נהפוך גם את סכסוכי העבודה לסכסוך עסקי רגיל, ואז מערכת המשפט תתייחס לשביתת עובדי הרשויות כמו להשבתת שירותי הרשויות המקומיות. זו תהיה השוואת השביתה להשבתה.

 לחלופין, אפשר להשוות את ההשבתה לשביתה. 

19.1.2012