כלכלנים מציעים לייצר אינפלציה כפתרון לחובות הממשלה הכבדים. המשמעות: עושק הציבור
אין מה לקנא בכלכלנים, במיוחד אלה המתיימרים להבין את המצב העולמי. הם לא צפו את משבר 2008 בארה"ב בהגיעו, הם לא ראו כשנעלם לכאורה שנה מאוחר יותר, והם לא ראו איך הפך למשבר של חובות ממשלתיים. מה שלא הפריע למרביתם להתראיין תחת כל מיקרופון ולהביע דעות. קיביצרים של החיים.
המשבר הפיננסי מתמקד עתה בחובות של ממשלות. חובות הם כמעט תמיד תוצאה של ניהול כושל מהעבר, המראה את פניו בהווה. הנה מבט על הבעיה דרך מצבה של ישראל.
תקציב הממשלה ב2012- הוא 365 מיליארד שקל, ובשנה זו היא תיאלץ לשלם חובות של 129 מיליארד שקל. איך היא תעשה את זה? על ידי לקיחת הלוואות חדשות - פתרון שלרשותן של ממשלות איטליה, ספרד וכמה מדינות גדולות אחרות הוא עומד רק באופן חלקי, ובריבית גבוהה. בישראל החוסכים עדיין מוכנים להלוות כסף לממשלה. באירופה זה על גבול הבלתי אפשרי.
מה עושים? ישבו כלכלנים, גירדו בראשם והעלו את הרעיון המבריק של... ייצור אינפלציה. לא מדובר בזוטרים שבכלכלנים. פרופ' ליאו ליידרמן הוא הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, פרופ' דני צידון הוא הכלכלן הראשי של בנק לאומי. שניהם חוקרים ידועי שם. שניהם הופיעו בכינוס של התוכנית לחברה וכלכלה במכון ון ליר בירושלים, ובפיהם בשורת האינפלציה כתרופה.
מס אינפלציה
הרעיון פשוט למדי: אם אלמוני חייב לפלוני 100 שקל, ובדרך נס נוצרת אינפלציה של ,50% החוב נשאר 100 שקל, אך מבחינת כוח הקנייה הפכו 100 השקל, שיקבל בחזרה פלוני, ל50- שקל בלבד. אינפלציה, למדנו לפני שנים הרבה, היא אפוא מס שממנו נהנה מי שלווה כסף, ואותו משלם מי שמלווה כסף. היו שנים שבהן ישראל הייתה שיאנית העולם באינפלציה והחיים כאן היו ממש "נפלאים."
בסיפור שלנו הלווה הוא ממשלת ישראל והמלווה הוא הציבור, שמלווה לממשלה דרך החיסכון, הפנסיה, הביטוח וקופות הגמל שלו, שכן אלה רוכשים איגרות חוב של הממשלה. בעוד חובה הריאלי של הממשלה יורד, הרי כאשר יש אינפלציה ושכר העובדים עולה כפיצוי על האינפלציה, הם משלמים מסים גם על התוספת. כלומר, הממשלה מרוויחה יותר מס, אבל נשארת עם אותו חוב, מה שמשפר את מאזן התשלומים שלה.
ההצעה להטיל מס בצורת אינפלציה, משמעותה אם כן אחת בלבד - לעשוק את המלווה, כלומר הציבור. לכן שני הפרופסורים נזהרו בדבריהם. לא, הם לא באמת בעד אינפלציה. הם רק בעד קצת אינפלציה. כלומר, הם בעד קצת עושק, ולא הרבה עושק.
באמת נחמד מצידם, במיוחד כאשר הם מדברים מפוזיציית הבנק שבו הם מועסקים. כי בימי האינפלציה העליזים לא כולם נעשקו. היו מי שכלל לא נעשקו - הבנקים. וגם "קצת" אינפלציה תניב הרבה רווח לבנקים. המשחק הזה מוכר, בטח לקשישי הדור שעוד זוכרים את ימי הזוהר של שנות ה.80-
לכן, אם זה הלך הרוח הרווח עתה, הרי שלכל מי שמתלבט אם לקנות אג"ח ממשלתית ל30- שנה - המוצר החדש שמנפיק משרד האוצר - מוצע להיזהר. מלאכי האינפלציה חזרו.
1.1.2012
