האם נכון להשקיע מיליארדים בתוכנית "מס הכנסה שלילי?" מחקר חדש מספק תשובה
מי שקורא את הגותם של כלכלני הימין יודע כי לפי תפיסתם, אם מעלים את שכר המינימום - המעסיקים מפטרים עובדים. תשאלו את דוברי האוצר ובנק ישראל, כמו גם אקדמאים מובילים, ותשמעו אינספור התבטאויות כאלה.
לפיכך, מתוך דאגה לעובדים בשכר הנמוך המועדים לפיטורים, גובשה התוכנית למתן קיצבה ממשלתית לעובדים עניים הקרויה "מס הכנסה שלילי:" במקום העלאת שכר המינימום, הממשלה היא זו שתשלם תוספת הכנסה לעובדים בשכר הנמוך, ואז המעסיק לא יפטר.
מהשנה פרויקט הקיצבה לעובדים עניים מופעל בכל רחבי המדינה. זה יעלה מיליארדים. והשאלה היא: כמה זה שווה? אפשר לשאול את יובל מזר ואסנת פלד מבנק ישראל, שפירסמו בימים אלה מחקר בשם " שכר מינימום, התפלגות השכר ופער השכר המגדרי . "2009-1990 אם השניים צודקים במסקנות מחקרם - הרי שתוכנית הקיצבה מיותרת. אפשר לחסוך את המיליארדים שהיא עולה, ולשפר את מצב העובדים על ידי העלאת שכר המינימום.
מה שהשניים מוצאים במחקרם עומד בניגוד מוחלט לעמדת בנק ישראל, ואולי לכן ניסוחיהם מעודנים, כדי שלא לפגוע בבוסים. מה נמצא? בתקופה שאליה מתייחס המחקר הועלה שכר המינימום מ39%- ל47.5%- מהשכר הממוצע במשק. הממצא העיקרי שלהם הוא שההחלטה על העלאת השכר הייתה אפקטיבית, כלומר השכר עלה בפועל, וכי אין עדויות לכך שכתוצאה ממנה נפגעה התעסוקה. מה שלא פחות חשוב: בגלל שיש שיעור גבוה של נשים בתחתית סולם השכר - העלאת שכר המינימום שיפרה יחסית יותר את מצבן של נשים.
לפי דו"ח של בנק ישראל, הממשלה חורגת בהחלטותיה בכ6- מיליארד שקל מהתקציב שנקבע לה, והבנק ממליץ לה להחליט על סדר עדיפויות שונה. אם בבנק לא מפטרים את שני החוקרים הסוררים על שחשפו את ערוות הפוליטיקה הכלכלית של ראשי הבנק, המתנגדים להעלאת שכר המינימום, שימליץ הבנק לממשלה לבטל את פרויקט הבזבוז הכלכלי הקרוי מס הכנסה שלילי, לטובת משהו חיובי.
21. 2. 2012
