)
מהי משנתו הכלכלית של נשיא בית המשפט העליון כפי שהיא עולה מפסיקתו בעניין חוק טל, ולמה הוא טועה
לו היה נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס פרשן פוליטי, הוא היה ממוקם במקום טוב באמצע בין פרשנינו: גם הוא חשב שאפילו אם יבוטל חוק טל, החרדים ממילא ימשיכו לא להתגייס לצבא. זה הנימוק הראשון שנתן בפסק דינו הקצרצר להפליא, המסביר מדוע חוק טל הוא כשר למהדרין. אלא שגרוניס הוא שופט, לא פרשן.
הנימוק השני של גרוניס מעניין יותר את פינתנו זו. הנה נוסח משנתו: "הרוב במדינה מחליט לקבל חוק הנותן זכות יתר - שלא להתגייס לצבא - למיעוט. כאשר מדובר בזכות, כאמור, שאינה כרוכה בפגיעה במנגנונים
הדמוקרטיים, בפגיעה ביחידים ככאלה, או בפגיעה בקבוצת מיעוט, אין להפעיל ביקורת שיפוטית. "
אם מתרגמים את העמדה הזאת ל"כלכלית ," מתקבלת הטענה הבאה: אם נותנים למישהו העדפה, בעוד השאר אינם נפגעים מכך - המצב החברתי שפיר, ואולי אף עדיף על המצב בטרם ניתנה ההעדפה. גרוניס לא המציא את זה: זכות היוצרים היא של וילפרדו פארטוֹ ,(1923-1848) כלכלן וסוציולוג איטלקי.
העדפה מקלקלת
מאז החלה החשיבה הכלכלית, התלבטו כלכלנים בשאלה איך לדרג מצבים כלכליים על פי טיבם. האם מצב בו כולם מתעשרים, אם כי יש כאלה המתעשרים יותר מאחרים, נחשב לשיפור במצב החברתי-כלכלי? האם מצב בו מעבירים הכנסה מעשירים לעניים עדיף על המצב בטרם נעשתה ההעברה הזו?
פארטו המציא את הכלל שלו, האומר שאם מצבו של אדם אחד לפחות הוטב בעוד מצבם של כל היתר לא הורע, זה ייחשב שיפור במצב הכלכלי-חברתי. כמה שנים אחר כך הוכיחו כלכלנים מזרם המחשבה הימני, כי ב"תחרות חופשית" מיושם הכלל הזה. במשך עשרות שנים גדלו כאן כלכלנים שלמדו, כמו שלומדים גמרא אצל החרדים, שתחרות חופשית היא לא רק יעילה, אלא גם "צודקת" בהתאם לכלל פארטו. אמנם בשנות ה50- הוכיחו כלכלנים אחרים שגם משק נטול כל תחרות, ומתוכנן באופן ריכוזי, יכול להגיע בדיוק לאותה תוצאה עגומה שאליה מגיעה התחרות החופשית, אבל את זה כבר לא מלמדים בלימודי הכלכלה.
למה התוצאה עגומה? המבקר החריף ביותר של כלל פארטו הוא חתן פרס נובל לכלכלה (1998) אמרטיה סן. הוא הראה שתחרות חופשית לא בהכרח חופפת לכלל פארטו. אחת מטענותיו היא שבלתי אפשרי לייצר מצב שבו לפחות אחד משפר את מצבו וכל השאר לא נפגעים.
הצדקה לאי שיוויון
אבל מכיוון שהכלכלנים כבר "הוכיחו" כי תחרות חופשית עונה על כלל פארטו, כל מה שנשאר להם הוא לדאוג שתהיה תחרות כזו, ובאה גאולה לעולם. והמשמעות: אסור לממשלה להתערב בחיי הכלכלה, כי ההתערבות פוגעת בתחרות החופשית. אשר גרוניס, במובן הזה, יכול להיות חבר של כבוד בקבוצת "מסיבת התה" של המפלגה הרפובליקנית בארצות הברית.
הטענה הקשה יותר נגד כלל פארטו-גרוניס היא שהוא מצדיק אי שוויון ואף תורם להגדלתו. וכך - לפי הכלל - כשוועדת טרכטנברג המליצה להטיל מס של 2% על כל מיליונר, היא הרעה את מצב המיליונרים, בעוד מצב כל האחרים נשאר כשהיה, ולכן היא פגעה ברווחה החברתית. וזאת גם אם הכסף שהיה נגבה מהמיליונרים היה מאפשר חינוך חינם לכל ילדי ישראל. כלל פארטו-גרוניס מגלם משטמה קיצונית כלפי מדינת הרווחה, הן במישור המיסוי והן במישור השימוש בכספי הציבור.
אילו גרוניס היה באמת רק כלכלן מהזן של פארטו, כל זה היה אולי עוד תרגיל אינטלקטואלי ותו לא, שכן במציאות קשה לזהות מצבי פארטו. אלא שכאשר הוא מתייחס כך לחוק טל, נשיא בית המשפט העליון מכופף את העובדות כדי להתאימן לתזה.
נניח שלצבא דרושים 100,000 חיילים. אם במחזור שנתי אחד מגייסים שליש מהכמות הזו (והשירות נמשך שלוש שנים) הצבא מקבל את שלו. אם המחזור קטן יותר, בגלל אי גיוס ה"מיעוט " כהגדרת גרוניס, יש לצבא שתי אפשרויות: להחזיק יותר חיילי קבע ולממן את השכר הגבוה המשולם להם בעזרת מיסוי נוסף, או להאריך את שירות החובה של "הרוב. " בשני המקרים יש "פגיעה ביחידים ככאלה," כהגדרת נשיא בית המשפט העליון.
נניח שגרוניס חלש בחשבון ולא עשה תחשיבים. הרי עמדו לפניו העותרים: יהודה רסלר, אברהם פורז, רן כהן, יוסי ביילין, חיים אורון ועוד. הם הצהירו שהם נפגעים. הפגיעה בהם, לצד הפגיעה בחלק מ"הרוב," היא הסיבה לכך שעתרו לבג"ץ. אז איך יכול השופט לטעון שאין "פגיעה ביחידים?"
ויש עוד עניין: כלל פארטו מתעלם לחלוטין מתחושת האי שוויון. נניח שמבחינה כלכלית אף אחד לא נפגע מאי גיוס החרדים. אבל מה בדבר עצם התחושה של הציבור שניתנת העדפה לקבוצה כלשהי? במדד פארטו-גרוניס אין לתחושות כל מעמד. מספיק שרוב בכנסת ייתן העדפה לקבוצת מיעוט - וזה כשר לחלוטין.
גרוניס מתחבא מאחורי הטענה שמדובר בהטבה שהרוב הסכים לתת. ונניח שהרוב יסכים לתת הטבה לא לקבוצת מיעוט, אלא לעצמו? נניח שנפטור את כל היהודים, שהם הרוב, מבדיקה ביטחונית בכניסה לנמל התעופה, למבנים ולאירועים. לכאורה, מבחינת כלל פארטו-גרוניס הכל בסדר. מצבם של היהודים יוטב, בעוד שמצבם של הלא-יהודים לא יורע: הם ימשיכו להיבדק בדיוק באותו האופן שבו נבדקו עד אז. האם המצב החדש הזה הוא שיפור?
28. 2. 2012
