7 בפברואר 2012

איפה כדאי ללמוד






 באיזה מוסד להשכלה גבוהה כדאי ללמוד? תשובה  חלקית ניתנה לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) במחקר על השתלבות בעלי השכלה גבוהה בשוק העבודה. המחקר עסק רק במי שלמד לתואר ראשון והשתלב בעבודה מיד אחריו. ההפתעה היא האוניברסיטה הפתוחה: מתברר שמי שרוצה ללמוד מחשבים - זה המקום בשבילו. שכר הבוגרים הממוצע אחרי שנתיים-שלוש הוא 19,335  שקל לחודש. במקום השני ממוקמת אוניברסיטת תל-אביב, שלבוגריה במחשבים שכר ממוצע של 18,019  שקל, ורחוק עוד יותר נמצאות המכללה הבינתחומית ומכללת תל-אביב-יפו.


 המכללה הבינתחומית מאכזבת. בין בוגרי מדעי החברה, אלה שלמדו בה משיגים את השכר הגבוה ביותר 11,586 - שקל לחודש. אבל אם מתחשבים בשכר הלימוד במכללה - שהוא בערך פי שלושה מאשר במוסדות אחרים - עדיף ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, שבוגריה במדעי החברה משיגים  10,103  שקל לחודש.

 תופעה דומה אפשר למצוא בלימודי מינהל עסקים. שוב, לבוגרי הבינתחומי השכר הממוצע אחרי שנתיים-שלוש הוא הכי גבוה, אבל פער השכר לעומת בוגרי אוניברסיטת תל-אביב, שנמצאים במקום השני, לא מצדיק את שכר הלימוד הגבוה פי כמה. ההשקעה בלימודים בבינתחומי היא כנראה לא הכי מוצלחת.

הפער בין האוניברסיטה והמכללה

 
 והנה עוד ממצא חשוב: בוגרי המכללות ספיר, תלאביב-יפו, הבינתחומי, תל-חי ורופין מרוויחים אחרי שנתיים-שלוש באופן דומה לזה של בוגרי אוניברסיטאות. אם מה שמעניין אתכם זה תואר ראשון בלבד וכסף - אין לאוניברסיטאות יתרון על פני המכללות האלה, אם כי יש להן יתרון על פני מכללות אחרות.


 מה שמביא אותי לסיפור מעניין עוד יותר: מה הקשר בין תוצאות המבחן הפסיכומטרי לבין השכר שנתיים  - שלוש אחרי קבלת התואר? קחו את בוגרי מדעי הטבע. לפי ממצאי הלמ"ס, הפסיכומטרי הכי גבוה היה של בוגרי אוניברסיטת תל-אביב 642 -  בממוצע. הפסיכומטרי של בוגרי מדעי הטבע באוניברסיטה הפתוחה היה 597 בלבד. אבל: השכר הממוצע של בוגרי הפתוחה שנתיים-שלוש אחרי התואר גבוה פי שלושה (!) משל בוגרי תל-אביב. ככלל, הגבוהים ביותר בשכר הם לא הגבוהים ביותר בפסיכומטרי, והנמוכים ביותר בפסיכומטרי הם לא הנמוכים ביותר בשכר. ללמדנו, כך נראה, שהתוצאות של הפסיכומטרי אינן רלוונטיות לשכר. הלמ"ס מרחיקה לכת בפרשנות הממצאים וקובעת כי המוסדות להשכלה גבוהה הם "הצלחה מרשימה" בצמצום פערים חברתיים.

הפסיכומטרי והמשכורת

 
 המבחן הפסיכומטרי הוא נושא למחלוקת. רבים בדעה שהוא מוטה לטובת משכילים ועשירים, כלומר אשכנזים. כשח"כ סילבן שלום (ליכוד) היה שר האוצר, הוא ביטל את הפסיכומטרי, שלדבריו פגע ביכולתם של תושבי הפריפריה להגיע להשכלה גבוהה. שלום טוען כי החלטתו בוטלה לאחר שעזב את התפקיד מבלי שהיו ממצאים לגבי תוצאות ההחלטה. אחרים טוענים שהצלחתם היחסית של המועמדים הערבים בקבלה לאוניברסיטאות כתוצאה מהיעדרו של המבחן היא שהביאה את הממסד להחזירו.


 ממצאי הלמ"ס מלמדים כי לפחות לגבי רמת השכר כשנתיים-שלוש אחרי סיום התואר הראשון, אין לפסיכומטרי כל יכולת ניבוי. הוא אולי טוב לנבא מי יצליח להשיג תואר ראשון, אבל הוא כלי רע לניבוי השכר העתידי. ואם זה נכון, הרי שהוא עושה עבודה טובה.


 מי שהשתכנע מכל המלל הזה, ראוי שיחשוב פעם נוספת. כל המספרים שמופיעים במחקר הם ממוצעים. גם אם ממוצע הפסיכומטרי אינו מנבא היטב את ממוצע השכר, יכול להיות שבתוך כל קבוצה (בתוך בוגרי מדעי החברה, למשל) בעל הציון הגבוה הוא גם בעל השכר הגבוה אחרי שנתיים-שלוש.


 היה זה הסטטיסטיקן הממשלתי פרופ' שלמה יצחקי (יחד עם מגי אייזנשטאט, עדנה שכטמן, אור בשר ויעל שחק-אלנברג) שהראה עד כמה קל לטבוע בנהר הממוצעים: הציון הממוצע בבגרות במתמטיקה תלוי, מוזר ככל שזה ייראה, בטיב השאלות - ולא בטיב התלמידים. מה שמלמד שזה הזמן לבדוק באופן פרטני, ולא ממוצעי, את הקשר שבין הפסיכומטרי ובין הכסף. אם כי הממוצעים שפורסמו בהחלט מעודדים.
7.2.2012