|
נגיד בנק ישראל אמר כי "המשכנתאות בעבר היו השקעה בטוחה מאוד. . . אבל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לנכסים שהיו בטוחים והפסיקו. " יוון, ספרד, אירלנד ואג"חיהן הן דוגמאות מההווה. הנגיד אמר מה שאמר על רקע הטענות שהושמעו כלפי בנק ישראל המחמיר בהוראות לבנקים המסחריים באשר למשכנתאות. פישר התכוון שאם בנק יתמוטט בגלל השקעת יתר בנדל"ן, הפגיעה בציבור תהיה גדולה מהפגיעה כתוצאה מהמגבלות הפיננסיות שהוא מטיל על הבנקים.
עכשיו נעשה קפיצה מחשבתית. הבנקים שבסיפור זה אנחנו שנותנים הלוואות (משכנתאות) לממשלה. זה מה שעשו גופים פיננסים לממשלת יוון וכל ממשלה שהיום כלואה בקשיים. ישראל עוד לא שם. אבל היא בדרך הנכונה ובנק ישראל מסייע להליך הפיננסי הקלוקל הזה.
לא מכבר דווח שלדעת בנק ישראל האוצר מטעה בנתוני הגירעון, בכ9-8 - מיליארד שקל לשנה. האוצר מציג נתון נמוך מהנמדד במטרה, כנראה, להראות שהוא מנהל מדיניות אחראית ולפיה המשכנתה הלאומית קטנה ויורדת.
אפשר היה לצפות שלאור התרגיל החשבונאי הזה ולאור מה שקורה ביוון ובמדינות נפולות אחרות, ימליץ בנק ישראל לממשלה להנהיג מדיניות שבה הגירעון יהיה אפס והמשכנתה הלאומית לא תגדל. בפועל מסבירה ד"ר קרנית פלוג, המשנה לנגיד, צריך לעשות את ההיפך בריבוע. ההיפך משמעו הגדלת הגירעון והחוב. ובריבוע משמעו שצריך להגדיל אותו אפילו מעבר למה שהחליטה הממשלה וכתוב בחוק.
למה? לדעת פלוג להגדיל את הגירעון ב15- מיליארד שקל זה "שאפתני מדי. " מה לא שאפתני מדי? גרעון של 24 מיליארד שקל. למה ?24 כי 24 מיליארד שקל גידול בחוב "יקטין את משקל החוב בתוצר. "
איך הגדלת חוב מקטינה את משקל החוב? זו דוגמה להתחכמות של כלכלנים. כדי להבהיר נחזור למשכנתה . נניח שאתם מבקשים מהבנק הלוואה - משכנתה של 100 אלף. הבנק מוכן לתת רק 80 אלף. אתם שואלים: למה? הבנק מסביר שיהיה לכם קשה להחזיר את התשלום מהמשכורת. אתם בתגובה: אבל השכר הממוצע במשק עולה, ומשקל החוב בשכר יורד. אף בנק לא יקנה את השטות הזו. וסטנלי פישר הבהיר שהבנק צודק. אבל - נחזור עתה לממשלה (שרוצה משכנתה מוגדלת) ולנו (הבנק של הממשלה) - לממשלה מותר מה שלנו אסור.
פלוג מתחכמת. ראשית, היא מציגה עלייה בחוב כ"ירידה במשקל" ונותנת לכולם את הרושם שיהיה קל יותר להחזיר את החוב כי משקלו יורד. שנית, כדי להגיע לתוצאה המוטעית הזו היא עושה ניפוח מספרים.
מה היא עושה ? ובכן כדי להגיע לירידה יחסית במשקל היא מנפחת את מימדי הגוף. איך היא עושה את זה? היא קובעת שהמדינה תגדל בשנה הבאה ב . 3. 5%-3 - למה לא 4. 5% או ?2. 5% כי יש לה, לפלוג, כדור בדולח - המחשב המרכזי של בנק ישראל - שאומר שזה מה שיהיה. בראבו למחשב. אבל זה בדיוק הסיפור עם השכר הממוצע והמשכנתה.
זו לא סוף ההתחכמות. כאמור מה שאמור לרדת זה "משקל החוב בתוצר. " אבל את החוב הציבורי אמורה לשלם הממשלה. התוצר - שוחחתי איתה אמש - מתנערת מכל חוב. גם אם התוצר יגדל באותם 3. 5%-3 איך זה יסייע לממשלה להחזיר חובות?
באופן עקרוני הממשלה יכולה להטיל מסים על התוצר (עלינו) כדי לשלם את החוב. אבל אם הממשלה מסוגלת להטיל מסים, אז למה בכלל היא לוקחת משכנתה? אלא שהמצב חמור יותר. הממשלה התחייבה לא לקחת יותר מסים, אלא להורידם. אז מה מציעה פלוג לבנימין נתניהו? שיעבור על החוק שהוא עצמו יזם?
על אף שמשקרים בעניין הגירעון הקיים, ועל אף ההיתר של בנק ישראל להגדילו מעל ומעבר לחוק, החור התקציבי עוד פעור. אי לכך יש מקום, כך פלוג, להעלאת מסים וקיצוצי הוצאות בכ25- מיליארד שקל. כל תוספת אחוז במסים (מע"מ ומס הכנסה) שווה 8 מיליארד שקל. שימו 3% תוספת מס והחור עוד פעור ב24- מיליארד שקל אבל עם זה, כנראה, אפשר לחיות.
פלוג ממליצה להעלות מסים רק ב1. 5%- ולקצץ הוצאות בסכום דומה. זה כבר עניין של טעם.
תקציב הממשלה השנה הוא 365 מיליארד שקל, מהם 130 מיליארד להחזר חובות. ללא השיטה העקומה של הגדלת המשכנתה הלאומית, להוסיף 25 מיליארד שקל היה משחק ילדים. ומה רבותינו עושים? מנפחים לנו את המשכנתה עוד ועוד, תוך תרגילי הונאה והצגה כאילו "משקל" המשכנתה יורד. דיאטה נעימה.
מעניין גם האופן שבו חושבים רבותינו (ורבתנו) בענייני חלוקת הנטל. פלוג רוצה עוד אחוז במע"מ ובמס הכנסה. על העדפות בקיצוצי הוצאות לא היה לה פירוט. הטענה המקובלת כי החלטה על הוצאה היא "העדפה פוליטית" ואילו החלטה על מס היא "העדפה כלכלית. " בנק ישראל נלהב מהוצאה הנקראת (שוב תרגיל לשוני מטעה) מס הכנסה שלילי. בנק ישראל מאוד נלהב מ"מתווה ברודט" באשר לתקציב הביטחון. מה יש לו לומר על תקציב החטיבה להתיישבות? על קיצבאות הילדים קיומן וגודלן? על שיטת תיקצוב "תרבות תורנית" ו"תרבות" בכלל?
כל זה מבטיח כי בעשור הקרוב, עם חוב הולך וגדל ועם ממשלה שמנפחת את תקציב הביטחון ללא הכרה - היכולת לשינוי בהעדפות אזרחיות שואף לאפס. ניפגש על סופלאקי.
19. 6. 2012
