עוד מעט קט ואנחנו נכנסים ל"עונת התקציב. " מהחודש הבא ועד סוף הסתיו יידרשו הממשלה והכנסת להחליט על מדיניות כלכלית לשנה הבאה שלקראת סופה יהיו בחירות. הפעילות הנמרצת בקיץ הקרוב תיעשה על רקע תעלולי הכלכלה העולמית. התמונה העולמית נראית רע. אין בנמצא מקום שעל פי מה שקורה עכשיו צפוי להשתפר בשנה הקרובה. וזה כולל גם את ישראל.
השבוע הציג מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, נתן זוסמן, ממצאים על נטל הריבית הרובץ על מדינות מפותחות . יוון, איך לא, במקום הראשון. ומי במקום הרביעי? ישראל הכל כך מוצלחת בעיני כלכלניה והפוליטיקאים שמנהלים אותה. גרועה אף יותר מספרד, שנחשבת למי שעומדת בתור לטיפול נמרץ. מה שהביא את המומחים למסקנה שנדרשת עתה מדיניות "הצנעה" ובמרכזה יותר מסים.
כרגיל בדיוני מסים עולה השאלה על מי ייפול הנטל. הכי קל, מבחינה ארגונית, להעלות את המע"מ. הכי קשה, מבחינה פוליטית, לתפוס את הכסף היכן שהוא נמצא בשפע.
היכן הוא נמצא? מבט מעניין מספקים גלית בן-נאים ואלכסיי בלינסקי ממשרד האוצר במחקר "התבדרות השכר בישראל" שהתפרסם ברבעון למסים. מחקר ענק אמריקאי משנות ה70- ניסה להבין מי הם העניים. התשובה, בסופם של כאלף עמודים, הייתה: מי שההורים שלהם עניים. נשמע טריוויאלי? לא למי שמאמין שארה"ב היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות - ורוב האמריקאים מאמינים בזה.
בעניין אחד ישראל וארה"ב דומות: במידת האי-שיוויון בהתחלקות ההכנסה. אנו חולקים מקום ראשון ושני בטבלת המדינות העשירות בעולם בממד האי-שיוויון. השאלה שהחוקרים ביקשו לבדוק היא האם הדמיון נמשך לאורך שנים.
בסיס המידע שלהם הוא נתוני השכר שנמצאים במחשב מנהל הכנסות המדינה. זה בסיס מידע בעייתי, כי רוב הכסף לא נמצא בשכר. הוא נמצא בהון. לכן, מה שהם מצאו תופס רק חלק מתמונת הכסף. מתברר כי גם בתמונה החלקית והמוטה הזו ישראל יוצאת רע. התנועה בין העשירונים קטנה מאוד בהשוואה למדינות אחרות. ואולי מה שהכי חשוב: אם מסתכלים על אנשים (ולא על עשירונים) התנועה קטנה עוד יותר. מי שנולד לעשירון התחתון כנראה ימות שם. וזה נכון עוד יותר לדיירי העשירון העליון. וככל שאנחנו עולים למאון ולאלפיון העליון, רמת הקיבעון גדולה עוד ועוד. באמצע יש תזוזה, אבל היא לא ממש גדולה. "המוביליות בשלושת העשירונים הגבוהים נמוכה משמעותית מזו שבמדינות האיחוד האירופי," מסכמים החוקרים את הממצא העיקרי.
הנה, על כן, התשובה לשאלה מי צריך לשאת בנטל. תפוס את העשירונים האלה - ה30%- שבצמרת. אם תתפוס אותם, כלומר את כספם, תעשה לא רק צדק עכשווי אלא גם צדק היסטורי. כי הם היו בצמרת גם בעבר. ולא מיותר להזכיר: נמדדו רק שכירים. תוסיפו את העצמאיים ואת חלוקת ההון והתשובה ממש מצויה מול העיניים.
עכשיו זה קל מאוד. קחו את נתוני השכר. עשו קו על רמת ההכנסה של 70% מההכנסה הכי גבוהה. כל מי שהכנסתו נמוכה מהקו לא ישא בתוספת נטל. כל מי שנמצא מהקו הזה ומעלה ישלם אחוז (או שניים או שלושה, לפי צורכי התקציב) תוספת מס על כל עלייה בסולם. אם השיעור הוא אחוז, אז מי שנמצא בקו ה 70%- ישלם אחוז, מי שבקו ה80%- ישלם עשרה אחוזים ומי שבצמרת - במאון העליון - ישלם 30% תוספת מס. פשוט, קל ואלגנטי. ואם בהזדמנות חגיגית זו יטילו גם מס עיזבון, שוב רק על מי שמעל קו ה ,70%- ייעשה גם הצדק ההיסטורי.
זה כל כך פשוט, צודק והגון שדי ברור שזה ייגמר בהטלת מע"מ על כ-ו-ל-ם. ?
21. 6. 2012
