בעוד שבתל אביב והמרכז הזמן שלוקח למצוא עבודה ירד בשבע השנים האחרונות ב,40%– בשאר המדינה הוא ירד ב10%– בלבד
"שוק העבודה" נראה היום שונה במובנים רבים מאשר לפני פחות מעשור. שיעור האבטלה ירד מכ11%- לכ6%- מכוח העבודה. גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה השתנה לטובה. אמנם חלק מהשיפור מקורו במשרות חלקיות, אבל קבצני שוק העבודה לא יכולים להיות בררנים. אם בוחנים את הדמוגרפיה העתידית - בעיקר יציאתם הצפויה של "תינוקות מלחמת העולם השנייה" מכוח העבודה, וכן שיעור התעסוקה הנמוך של אוכלוסיית החרדים הגדלה - יש ממה לדאוג. אבל בינתיים זה נראה טוב, בטח בהשוואה לאירופה, שבה שיעור האבטלה הוא כ. 11%-
מה קרה כאן? חגי אטקס מבנק ישראל הציג תשובה אפשרית בכינוס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה . הוא מכנה את התהליך שקרה "התייעלות. " כדי להבין מה התייעל כל כך, חילק אטקס את ישראל לשתי מדינות: "מדינת תל-אביב והמרכז," המשתרעת מגדרה עד חדרה (פחות או יותר ,( ו"מדינת כל השאר. " תמיד היה פער בין המדינות. בשיא (השלילי) של 2004 לקח לישראלי הממוצע מ"מדינת כל השאר" 45 שבועות למצוא עבודה (למי שחיפש,( לעומת 35 שבועות בלבד במדינת תל אביב. בסוף אשתקד, במדינת כל השאר ירד הנתון ל40- שבועות (ירידה של כ(10%- ואילו במדינת תל אביב הוא ירד ל25- שבועות (ירידה של כ. (40%-
ייתכן שההסבר מצוי בהשכלה. הפער בשיעור המשכילים 16) שנות לימוד ויותר) בין מדינת תל אביב למדינת כל השאר היה לפני 15 שנה ,2% ועכשיו הוא כ- 6%- תוצאה של הגירת משכילים למדינת תל אביב. כך או כך, התמונה מאוד חדה: במדינת כל השאר לא קרה שום דבר דרמטי בשוק העבודה. כמעט כל ה"התייעלות" שאותה מדד אטקס קרתה במדינת תל אביב. שם שיעור האבטלה הוא בערך מחצית משיעור האבטלה במדינת כל השאר.
בירת ישראל, למי ששכח, היא במדינת כל השאר, מה שלא מפריע למנהיגינו לקרקר כל העת על בירתנו הנצחית. נצחית אולי, אבל ההצבעה ברגליים חזקה יותר.
5. 6. 2013
