כדי להשיג יעד כלכלי, במקרה הנוכחי – צמצום הגירעון
הממשלתי, יכולה ממשלה לבחור במגוון של אמצעים. ההחלטה באיזו דרך ללכת, כמו כמעט כל החלטה כלכלית, תלויה בהעדפה
הפוליטית. מה הפוליטיקה המבצבצת מאחורי מדיניות המס הכלולה בתכנית הכלכלית
2013-14?
מבוך המס האחיד
תארו לעצמכם שהיה לנו שר האוצר רדיקל, אדם המבקש לשנות את השיטה מהיסוד
ומאמין שאין מקום למיסוי פרוגרסיבי של
ההכנסות, כלומר שיעור המס הגדל עם ההכנסה. הוא היה בעד מס אחיד (unitary tax).
במקום שיעורי מס הנעים בין 10% ל – 50% היה שיעור אחד של, נניח, 25% - משהו דומה
למס חברות ששיעורו אחיד בין רווח של שקל ורווח של מיליארד.
ברור שהשיטה הזו תיטיב עם בעלי הכנסות גבוהות
לעומת אלה שהכנסתם נמוכה. מי שחושב שמדיניות כזו תואמת את השקפתו הפוליטית היה שמח. ומי שטעמו הפוליטי שונה, וזה לרוב אצל
מה שנקרא מרכז-שמאל, היה כועס. אבל, וזה מה שמעניין בתכנית של לפיד, זה בדיוק מה
שהוא עשה עם התוספת למס הכנסה.
לפיד מגדיל את כל שיעורי המס ב – 1.5%. מי שמשתכר
5,000 שקל לחודש ישלם עוד 1.5% מס. ומי שמשתכר 500,000 שקל לחודש ישלם אותה תוספת בשיעור
המס. ואם זה כל כך טוב, השיטה המיסויית הזו, מדוע לא להחילה בגדול? זה נראה כאילו
לפיד עושה עלינו ניסוי במיסוי ימני. אם זה ילך, אפשר ובעתיד השיטה תורחב.
ולפתע צץ הפטור ולידו ההחמרה
אלא שלהעלאה האחידה של שיעורי המס היה חריג אחד. לפני כמה חודשים הטילו מס נוסף של 2% על מי
שהכנסתו מעל מיליון. אלה, מתברר, פטורים מתוספת המס שקבע לפיד.
לתענוג המיסויי הזה של העשירים אפשר לצרף עוד
אנקדוטה מיסויית. בחוקי מס הכנסה יש נקודות זיכוי. אלה סכומי כסף שנקבעים בחוק
ואותם אפשר להפחית מחבות המס הנקבעת על פי שיעור המס. כך לדוגמא, אדם שהכנסתו 5,000 שקל לחודש וחייב במס של 10%. חשבון
המס שלו הוא 500 שקל לחודש. אבל אם יש לו נקודות זיכוי בסכום של 400 שקל – הוא
ישלם מס בגובה 100 שקל בלבד.
נקודות הזיכוי האלה הן צ'ופר למשתכרים שכר נמוך. הקלה
של 400 שקל אצל העובד הזה שווה ל – 8% מהכנסתו. הקלה של אותו סכום אצל מי שמשתכר
50,000 שקל לחודש שווה ל – 0.8% מהכנסתו. נקודות הזיכוי צמודות למדד המחירים לצרכן. אלא
שב"תכנית" של לפיד נקבע כי בשנה הבאה הנקודות לא יוצמדו למדד. המשמעות: לוקחים מכולם סכום
שווה – עובדים בהכנסות נמוכות, בינוניות וגבוהות ישלמו תוספת מס בשקלים באותו
סכום. זה אפילו יותר גרוע ממס בשיעור אחיד שתואר לעיל. זה מס ששיעורו יורד ככל
שעולה ההכנסה.
סקי מע"מ באילת
נניח שאנחנו, כמו שר האוצר, בדעה שראוי לתת העדפה
במס ערך מוסף לתושבי אילת. אמנם קשה להסביר את זה, אבל אם אתה פוליטיקאי שמרן,
ולפיד הוא בהחלט כזה, אז מה שהיה הוא שיהיה.
אלא שאנחנו בעת חירום ומכאן כל אמצעי המיסוי
והקיצוצים. אז מדוע התוספת של מע"מ – אותו אחוז אומלל – לא יושת גם על תושבי
אילת (וכל ישראלי אחר שנוסע לשם). הרי מי שנהנה בעבר מהקלת מס על תשלום לפנסיה בשכר של
30,000 ייאלץ מעתה לצמצם בהטבת המס. ובהכללה: מילא שבאילת משלמים פחות מע"מ,
אבל מדוע כאשר המס הזה עולה, עולה גם ההטבה לאילתים?
9.5.2013
